הליגה היא כאן סוף סוף

"ליגת הצדק" הגיע סוף סוף למסך הגדול ונראה שהסרט הזה עבר הרבה עוד לפני שהגיע למסך הגדול.

נתחיל מכך שהבמאי העומד מאחורי "מקס הזועם" ג'ורג מילר ניסה להביא את הסרט לחיים בשנת 2007 אך שביתת התסריטאים ותקציב הפקה מנופח מנע מהסרט להתקדם.

אולפני וורנר שפחדו מאד מלפיק סרט בעל סיכון כזה גבוה לזמנו נטשו את הרעיון אך לא עבר זמן רב שסרטי מארוול הוכיחו שיקום מורחב, גיבורי על ועשרות סרטים יכולים להכניס לאולפנים הרבה מאד כסף.

די.סי ואולפני וורנר ניסו לקדם את הדמויות שלהם עם הטרילוגיה כמעט משולמת של "באטמן" ו"גרין לנטרן" הכושל, אך היקום של מארוול הכניס את אולפני וורנר לפאניקה והם ניסו לשכנע את כריסטיאן בייל להישאר בתפקיד העטלף אך הוא דחה את הרעיון.

האולפנים רצו כבר לשחות בתוך העולם המורחב וזירזו את הסרטים שלהם, כך קיבלנו שתוך  שלושה סרטים קפצנו ישר לסרט של "ליגת הצדק", מארוול לעומתם לקחו חמישה סרטים כדי להגיע לסרט "הנוקמים", בכך ביססו יותר את הדמויות שלהם.

הליגה סוף סוף מתאחדת

הליגה סוף סוף מתאחדת

הסרט הראשון היה "איש הברזל" שנעשה בידי מלך המסך הירוק  זאק סניידר שהתקבל בצורה קרירה אך הכיל בהחלט קטעי אקשן מדהימים, סרט ההמשך כבר הפגיש בין המשולש הקודש ו "באטמן נגד סופרמן" והרחיב את היקום של די.סי.

אחד הדברים הטובים בסרט "באטמן נגד סופרמן" ואין לו הרבה זה העובדה שהכרנו את  וונדרוומן, מחיאות כפיים לגל גדות. הסרט עלה ארגזים של כסף להכין והמבקרים קטלו אותו גרמו לכך שהסרט נחשב כישלון נוראי על אף שהוא הרוויח קרוב ל800 מיליון דולר ומסתבר שהוא הרוויח רק את שווי הפקה שלו.

די.סי סבלו מסרט שלקח את עצמו ברצינות יתר, מערכה אחרונה שהצליחה לשלב בערך ארבע עלילות שונות של סיפורי קומיקס ובעיקר אוהדים לא מרוצים בכלל. האולפנים ישבו וחשוב איך לשפר את המצב והצליחו להביא לנו את וונדרוומן החדש, שהיה שיפור משמעותי לשאר הסרטים. (את הביקורת אתם יכולים לקרוא כאן)

הגענו למשולש הקדוש

ההפקה של "ליגת הצדק" המשיכה ישירות אחרי הסרט של "וונדרוומן", זאק סניידר ניסה ללמוד מהלקחים של הסרטים הקודמים וניסה להביא לנו סרט שפחות מנסה להתפלסף על אלים ובני אדם ופשוט להיות כיפי. סניידר עצמו פרש מהפקה של הסרט בגלל טרגדיה אישית (אפשר לקרוא בהרחבה כאן), וורנר הביאו את הדבר הטוב ביותר שיכלו לחשוב והכניסו את ג'וס וידון.

וידון העומד מאחורי "באפי ציידת הערפדים" הביא גם למסך את "הנוקמים" ועשה למארוול הרבה מאד כסף ובעיקר כבוד בין מבקרי הקולנוע וחובבי הקומיקס.

עולם בלי סופרמן

בסרט "ליגת הצדק", אנחנו ממשיכים אחרי אירועים של "באטמן נגד סופרמן", העולם מנסה להתמודד עם האבדה של סופרמן (הנרי קאביל והשפם המפורסם ביותר בקולנוע), באטמן  (בן אפלק) עם וונדרוומן (גל גדות נפלאה) מנסים להבין את המשמעות של תיבות האם החלופה של די.סי לאבני אניפנטי של מארוול.

הגיבורים המפוזרים מגלים שאויב חדש נכנס לתמונה סטפנוולף (קירן הינדס) , האויב הגדול סטפנוולף והצבא של זומבים\חרקים מחפשים את התיבות האם ובהסבר מהיר המזכיר בצורה מוזרה את הפתיחה של "שר הטבעות", אנחנו מגלים שהתיבות הללו הם כלי נשק חזק שבעזרתם סטפנוולף יכול להשמיד כל כוכב ולהפוך אותו לשליטתו. בפעם הראשונה סטפנוולף הגיע לכדור הארץ הוא נדחה ע"י בני האדם, האמזונות, אנשי אטלנטיס ולוחמי הגרין לנטרנס.

תיבות האם החלופה של די.סי לאבני אניפנטי של מארוול.

תיבות האם החלופה של די.סי לאבני אניפנטי של מארוול.

עם הגעתו של סטפנוולף באטמן וונדרוומן מתחילים לגייס את את חברי ליגת הצדק, הפלאש (עזרא מילר), אקווהמן  (ג'ייסון מומואה) והסייבורג (ריי פישר). הליגה מנסים מחפשים דרך לעצור את האויב הגדול ביותר שידעו עד היום.

 

הטוב

ליגת הצדק הוא לא קרוב להיות סרט מושלם אך זה לא עוצר אותו מלהיות  סרט כיפי, סצנות האקשן הם מעולות ומצליחות לקחת רגעי אקשן שכבר חשבנו שראינו ולחדש אותם, הסצנה של וונדרוומן בבנק הייתה אמורה להיות עד סצנה שגרתית אך בימוי מעולה (אני מנחש שצריך לתת את הכובד לזאק סניידר) הופך את הקטע הזה לקצבי מעולה ומהפנט.

העובדה שההפקה בחרה לרדת מהטון הכבד והדיונים הפילוספים גרמה לסרט להפוך להיות רכבת הרים מבדרת מהתחלה עד הסוף, היכולת להתמודד עם השילוב של הדמויות מעולמות שונים, אמזונות, אטנלנטיס ובאטמן צולחת בעיקר בעזרת הומר ברגעים הנוכנים שגורמים לנו לזכור שזה סרט כיפי ומבדר.

גל גדות היא מעולה וכוכב הצפון של הסרט, אפשר למלא עוד שבע סרטים עם הדמות שלה ואנחנו לא נשתעמם, עזרא מילר בתפקיד הפלאש הנירוטי והתמים מצליח לגנוב את רוב הקטעים שהוא נמצא בהם.

עזרא מילר אחד הדברים הטובים ביותר בסרט

עזרא מילר אחד הדברים הטובים ביותר בסרט

ריי פישר בתפקיד הסייבורג עושה עבודה טובה אך לוקח זמן להתרגל לדמות עצמה, זה בעיקר שחסרה בניה של הדמות עצמה,  בשונה מהדמויות האחרות זו הדמות שהכי פחות מוכרת מהיקום של די.סי אך למזלם של השחקן פישר מצליח לעשות עבודה כל כך טובה שלקראת סוף הסרט הוא הפך להיות אחת הדמויות שאנחנו מחבבים בסרט עצמו.

אפשר לומר שאחד החששות הגדולות ביותר היו אקווהמן , ההפקה החליטה לקחת את האיש המדבר עם הדגים לכיוון אחר לגמרי ואפשר לומר שזה צולח אנחנו, ג'יסון מומה מצליח לעשות עבודה טובה.

ההפקה בחרה נכון והצליחה לשלב את המוזיקה של הסרטים הקלאסים, אנחנו מקבלים רגעים של הלחן מבאטמן של טים ברטון וכמובן את המוזיקה של סופרמן הבלתי נשכחת.

הרע

התססריט סובל קשות מבעיות דיאלוגים, עריכה ובעיקר הרגשה שהיה כאן יותר  משני כיוונים שניסו להריץ ואפשר לומר שלא בטוח שוודין לא בטוח שעזר לסרט, בעיקר ברגעים שבאטמן מספר בהם בדיחות.

נראה שדי.סי ואולפני וורנר החליטו להרוס את הדמות של באטמן כאשר בסרט הקודם הוא הרג אנשים ועכשיו הוא מספר בדיחות, תוסיפו על שהחיבור בין הדמויות לא תמיד עובד והסרט לא מאוזן הוא מצליח לעביר את המסר של כיף והנאה אך הוא לא נשכח ברגע שאתם יוצאים מהקולנוע.

סטפנוולף הוא רשע חד פעמי שלא ממש מצליח להשאיר רושם

סטפנוולף הוא רשע חד פעמי שלא ממש מצליח להשאיר רושם

חוזרים לפטמות של באטמן

האשמה הכי גדולה שאפשר כנגד הסרט היא שהם לוקחים את זאנר הסופר גיבורים עשרים שנה אחורנית בצורה שבה התייחסות לגיבורים עצמם כדמויות, ראו את הקטע הראשון אחרי שהכתוביות יורדות ועוד מספר קטעים מסיבת ספויילרים לא נקלקל לכם אותם.

הבעיה של הרבה ראשים בסרט השפיעה בצורה משמעותית על העובדה שהסרט לא מאוזן, ווידון, זאק והפקה כל אחד מהם דחף את הסרט לכל כיוון אחר וזה הביא אותנו לסרט שאנחנו מקבלים.

אפשר לומר שהרצון של די.סי לשלב הומר בין קטעי האקשן ובכך להקל על זה שהעלילה והדמויות לא מתחברות הם טריק ידוע של מארוול, מארוול לרוב משתמשים בזה כדי לשבור קטעים שבהם הסרט לא מצליח להרגיש אמין אך נראה שדי.סי משתמשים בכלי הזה רק כדי לחסות על עלילה לא גמורה ותסריט בעייתי.

די.סי מנסים להשתמש בטמפלייט של מארוול כדי לייצר את הסרט שמאחד את כל הגיבורים שלהם, אך לא יודעים איך להרכיב את כל החלקים נכון וזו בעיקר בעיה של סרט חסר נשמה אמתית.

די.סי לרוב מצליחים לייצר רעים מוצלחים אך ביקום המורחב שלהם הם לא צולחים, האויב הגדול ב"וונדרוומן" היה כל כך עמוס אפקטים שהרגיש כאילו אנחנו צופים בסוף של "הארי פוטר" משולב עם "פרס'י ג'קסון", סטפנוולף סובל קשות מהיותו רע המקדים את הרע הגדול האמיתי ואין לו באמת אישיות הוא דמות  רקניות עמוסה אפקטים ונראה שהפנים האמתיות של השחקן  היו יכולות  לעשות קצת חסד לתפקיד.

המכוער

בגלל הכניסה של ג'וס ווידון להפקה בשלב מאוחר כך כל הוחלט להוסיף עוד צילומים נוספים, הבעיה הייתה שהנרי קאביל כבר היה מחויב לסרט הבא בסדרת "משימה בלתי אפשרית" הוא היה צריך לשמור על המראה של הדמות שכלל שפם כבד.

כבר בסצנה הראשונה של הסרט אנחנו זוכים לראות את ההסרה הדיגיטלית של השפם וכנראה מי שהכיר את הסרט יכול לשים לב להסרה הדיגיטלית שלא צולחת היטב. בעיית האפקטים בסרט מורגשת בערך לכל מהלך הסרט אך ויש קטעים שהאפקטים עובדים מעולה ויש קטעים שזה פשוט רע.

אין דרך אחרת לתאר את זה. אם די.סי רוצים להתקדם עם הסרט של אקווהמן  הם חייבים לחזור ולחשוב מחדש איך לעשות את האפקטים שם.

השפם המדובר ביותר בקולנוע בשנה האחרונה

השפם המדובר ביותר בקולנוע בשנה האחרונה

לסיכום

"ליגת הצדק" הוא סרט שנדחף ע"י מספר כיוונים ולבסוף פשוט מנסה לרצות את הקהל והוא מצליח לעשות את זה, זה סרט קליל, עם אקשן מדהים, הרבה הומר אך בלי נשמה אמתית. האצבע האמתית נגד הסרט היא שהוא לוקח את זאנ'ר הסופר גיבורים עשרים שנה אחורנית.

ביקורת לסרט ליגת הצדק - קומיקס של די.סי טמפלייט של מארוול
"ליגת הצדק" הוא סרט שנדחף ע"י מספר כיוונים ולבסוף פשוט מנסה לרצות את הקהל והוא מצליח לעשות את זה, זה סרט קליל, עם אקשן מדהים, הרבה הומר אך בלי נשמה אמתית. האצבע האמתית נגד הסרט היא שהוא לוקח את זאנ'ר הסופר גיבורים עשרים שנה אחורנית.
תסריט ודיאלוגים50%
אקשן90%
כיפי83%
גל גדות81%
בימוי 51%
נאפקטים63%
70%Overall Score

תגובות

תגובות