העלילה ממשיכה מהנקודה שיסתיים הסרט הקודם. ספייק נפל לידיים של חברי כת השטן, הג׳יימים. כדי לשרוד הוא נאלץ להתמודד עם מעשי הזוועה שהם מהוללים בחפים מפשע. במקביל הדוקטור חקר את סמסון וגילה תקווה לראשונה 28 שנים אחרי.
צילום המשך כמעט מיידית לאחר הסרט הראשון מראה ביטחון. להערכתי החלקים נועדו להיות סרט אחד שפוצל לשתיים בהתחשב במבנה הסיפור. לא הרבה השתנה מהסרט הקודם למעט סטייל הבימוי. הראשון הצליח להחזיר את המותג לכותרות בעזרת הסגנון הניסיוני, שלא חזר בסרט הזה.
הסיפור עדיין עוקב אחרי ספייק אבל הוא נעשה פסיבי. כפי שאמרתי העלילה מחולקת לשתיים. ספייק והג׳יימים במקביל לדוקטור והאלפא סמסון. הסיפורים משמשים תמונת מראה אחד של השני. הג׳יימים הוא סיפור על אנשים שבוחרים לאמץ את החושך, נעשים חלק מימנו במקום להתמודד איתו. הדוקטור שאיבד הכל מחפש אור בכל הזדמנות, במציאות הקשה ביותר לא רק שהוא לא איבד צלם אנוש, הוא לא איבד את יסודות הצלוויזציה.
דרך מסקרנת, להעביר דמות ראשית למצב פסיבי, המתח בנוי ממעשי הזוועה של הג׳יימים כאשר הוא עשוי להיות הבא בכל גחמה של סר ג׳יימי. במקביל הסצנות של הדוקטור מרגיעות באופן מפתיע, נחמה מרגשת עד דמעות בתוך סיפור קשה לצפייה. כאשר הסיפור מתחברים, הכימיה בין הדמויות מחשמלת. רייף פיינס, ששיחק את הדוקטור נתן הופעה נוגעת ללב בפעם השנייה.
בניגוד לסרט הקודם חסרונם של הזומבים הפריע לי. שימוש בז׳אנר הזומבים כדי לספר סיפור שלא בהכרח עוסק בהם באופן ישיר הוא לגיטימי. הקודם ו״המתים המהלכים״ הם יצירות שבצעו זאת היטב. הזומבים נמצאים רק בתפאורה של הסיפור כדי לשמש דחף למתרחש. לפעמים מתפאורה. אבל אסור לשכוח להשתמש בהם, הסרט הזה הראה אותם לדקות ספורות. בקודמו נעשו מספר סצנות אקשן ומתח בעזרתם, למרות הטענות לדעתי לא חסר פעילות איכותית של המתים החיים. לאורך כל הסרט זרקו אותם מספר פעמים לג׳יימים בצורה בסיסית כדי להזכיר את נוכחתם.
המעטפת
כפי שאמרתי הסרט הזה וויתר על סגנון הצילום והעריכה של קודמו. דבר שפגע בתביעת האצבע של הסיפור והמתח לאורך הצפייה. פס קול עזר לבניית האטמוספרה אבל ללא הסטייל של קודמו.
לסיכום
הסרט הקודם הציב רף גבוהה. המשך הסיפור נעשה בדרך מעניינת. אבל השארת הסטייל מאחור גרם לזרות בין החלקים, ותחושה של חוסר חשיבות של ההמשך ביחס לקודמו.
ציון 77 👍 טוב
