LOADING

Type to search

וונדר וומן ביקורת לסרט – חסר פלא

הלב שלנו רגיש, אולפני וורנר התייחסו לגיבורים בעולם הקולנועי של די.סי לא בצורה הכי טובה בשנים האחרונות, מצד אחד יש לנו את הטרילוגיה האגדית של באטמן שבויימה ע"י כריס נולאן מצד אחר יש לנו את "באטמן נגד סופרמן" ולא צריך להוסיף הרבה על זה.
אם אתם כבר מדברים על "באטמן נגד סופרמן" אז אחד הדברים הכי טובים שהיו ב"באטמן נגד סופרמן" זה וונדר וומן והשחקנית גל גדות (מחיאות כפים), אולפני וורנר עבדו קשה על הדמות הבטיחו לנו שהם למדו מהטעיות שלהם ואנחנו מוכנים לסרט. (התחילו לנגן את המוזיקה).

האם האולפנים עשו איתנו והדמות צדק?

נתחיל בזה שאולפני וורנר לקחו הפעם במאית שלא עמדה מאחורי סרט קיץ גדול ושמה בישראל הוא פאטי ג'נקינס, הבמאית דווקא עומדת מאוחרי סרט זוכה אוסקר "מונסטר", פאטי והתסריטאים הצליחו לכתוב סיפור שאומנם לא מחדש משהו בז'אנר אך עדיין מצליח לתת לנו סרט סופר גיבורים מהסגנון הטוב והישן, שהטוב הוא טוב והרע הוא רע, תכף נרחיב יותר בנושא הזה והאם זה דבר טוב.
העלילה עצמה היא סיפור מקור על וונדר וומן, הסרט מתחיל במונולוג על כך שהאל הארס בגד החליט להשמיד את כל בני האדם והאלים קמו נגדו, כל האלים נהרגו חוץ מזאוס אב כל האלים אשר נתן לאמזונות את הכוח לשמור על בני האדם.
האמזונות גרות באי מבודד ושמור בשם תמיסקירה, שם אנחנו פוגשים את דיאנה פרינס (גל גדות המדהימה) כילדה הרוצה ללמוד להיות לוחמות אדירה. (היא אומרת את זה ממש בטקסטים לנקודה שזה קצת מביך), דיאנה גדלה ויום אחד מטוס מתרסק לים ודיאנה מוצאת את עצמה מצילה את הטייס סטיב טרבור.
סטיב מנסה לשכנע את האמזונות להצטרף אליו במלחמה נגד הגרמנים. דיאנה מרגישה את הצורך להציל את העולם מאל המלחמה הארס שלדעתה עומד מאוחרי המלחמה הנוראית ומחליטה להצטרף אליו.

גל גדות היא וונדר וומן

גל גדות היא וונדר וומן

הפנטזיה חוגגת

עד היום רוב סרטי הסופר גיבורים נשענו על גב מדעי על מנת לתת הסבר לתופעות הנפלאות שלהם, רוב הסרטים של אולפני מארוול גם הסרט "תור" עדיין מסתמך על כך שהאסגרדים הם סוג של חייזרים ואת הכל אפשר לפתור דרך פיזיקה, רק לאחרונה השינוי נעשה עם הסרט "דוקטור סטריינג". הצעד הזה גורם לסרטים להיות יותר מקורקעים לתת לאנשים יכולת יותר להתחבר לעלילה של הסרט כאשר הוא חלק מעולם קולנועי גדול יותר ששאר הסרטים שלו מסתמכים על טכנולוגיה ומדע.
בצעד שונה לגמרי אולפני וורנר לא מנסים לקרקע את האלמנטים של הפנטזיה בסיפור ונותנים לנו אלים וקסם. הדיון עם היחס של האדם מול האל זה המשך לדיון שעמד מאחורי הסרט  "באטמן נגד סופרמן" על היחס של  אלים לבני האדם כאשר האלים שלנו הפעם הם לא חייזרים מכוכב אחר.

האיכות של הסרט לא מאוזנת

החלק הראשון של הסרט חוקר את המקורות של דיאנה עם פתיחה ויזואלית מדהימה אנחנו מקבלים רקע על הסיפור ואיך שהגענו למצב עד עכשיו, הבעיה שהחלק הראשון של הסרט הוא גם הבעייתי ביותר בו. יש כאן הרגשה של מהירות בהצגה של הדמויות, דיאלוגים נחותים ומשחק שעומד יותר בקו של הסרטים הקודמים של אולפני וורנר מאשר מה שאנחנו מצפים.
ברגע שבו מראים את האמזונות מתאמנות על האי הזכיר לי את הקטע הסיום של "פרסי ג'יקסון", שבו רואים את התלמידים של מחנה חצי-אל נלחמים אחד בשני, כלומר פשוט, חסר דמיון ואפילו מטופש.
החלק הראשון של הסרט מסתיים בסצנת קרב מפוארת שאנחנו לא ניכנס ליותר מדי פרטים אך הסצנה הזו מרגישה לא אמינה בעיקר שהאפקטים שם גורמים לחלק מהדמויות הנזרקות לאוויר או נלחמות כאפקטים של משחק מחשב מתחילת שנת 2000 כלומר PS2 ולא סרט עם תקציב גדול.

האמזונות

האמזונות

כריס וגל הם הדבר הטוב ביותר בסרט

הסרט מתחיל  לתפוס תאוצה כאשר סטיב טרבור נוחת באי של תמיסקירה ודיאנה וסטיב נפגשים לראשונה ומנהלים דיון על ההבדלים בין התרבויות שלהם, הכימיה בין כריס פיין וגל גדות היא אחד הדברים שעובדים הכי טוב בסרט והיא מצליחה להישאר ברמה אחת מעל כל האלמנטים האחרים בסרט, ברמה של הליהוק אפשר לומר שכאן נעשה החלטה מעולה והיא מורגשת לכל הסרט.
בחלקים הבאים של הסרט אנחנו רואים את דיאנה יוצאת מהאי שלה ומנסה להתאים את עצמה לעולם הגדול, בחלק הראשון של הסרט סטיב מנסה ללמוד את העולם של דיאנה כאשר בהמשך הסרט זה דיאנה אשר מנסה ללמוד את העולם של סטיב.
דיאנה מגיעה מעולם מיסטי וסגור והיא מאמינה בטוב ורע מוחלט, בצורך לפועל על מנת לעצור את הרע המחולט, אנחנו למדים שסטיב מצד שני הוא היהפך מכך והוא מנסה להתאים את עצמו לצורכי הצבא והאנשים שמנהלים את המלחמה. ככל שהסרט מתקדם סטיב מנסה ללמד את דרכו לדיאנה אך היא מכריחה אותו לעשות כרצונה או פשוט פועלת על דעת עצמה על מנת לקדם את המטרה שלה.

כריס פיין וגל גדות הם הדבר הטוב ביותר בסרט

כריס פיין וגל גדות הם הדבר הטוב ביותר בסרט

הגיבור הישן והטוב ולא בטוח הטוב

בסצנה הטובה ביותר בסרט הם מגיעים לאזור קרב שלא הצליחו לכבוש אותו הנקרא No Mans Land, סטיב מסביר לדיאנה שאי אפשר לעשות משהו בנדון אך היא מחליטה לצועד מתוך התעלות היישר לקרב, שוב אנחנו למדים על הצורך בטוב המוחלט בעולם הזה.
הבעיה היא שהטענות של וונדר וומן כלפי מנהלי הצבא וסטיב הם לא באמת אמינות כי גיבורת על שיכולה לצאת לתוך שדה קרב בלי חשש להיפגע ויציאה לקרב כפי שהיא הייתה רוצה לעשות לבני האדם הפשוטים היה מסתיים במוות וודאי.
הדמות של וונדר וומן מחזירה אחורנית את גיבורי העל בכך שהיא הופכת דמותה של וונדר וומן לדמות ללא הרבה פגמים, דמות שהחלטות שלה הם שחור ולבן וזה רחוק מהמציאות הוא מהסופר גיבורים שאנחנו רגילים לראות בימים הללו.
הייתי שמח לראות את וונדר וומן מתמודדת עם החלטות שהם בשטח האפור, לרגע הזה אפשר לחזור לסיום של "איש הברזל" שבו סופרמן צריך להחליט אם להרוג את זוד או להציל משפחה אומנם הקטע הזה כעצמו פחות מתאים לדמות כמו סופרמן אך לפחות זה נתן לו לבצע החלטה יותר מורכבת משחור ולבן.

סוף הסרט הוא בלגן אחד גדול

החלק האחרון של הסרט הוא גם הנקודה הבעייתית ביותר שלו כאשר החלק הראשון של הסרט היה פשוט לא עשוי היטב ברמה של האפקטים, תסריט ומשחק החלק האחרון של הסרט מרגיש מנופח בצורה לא הגיונית יותר מדי מלא באפקטים ולרגעים אפילו מרגיש יותר כחלק מסדרת הסרטים של "הארי פוטר" מאשר וונדר וומן.
הבחירה של ההפקה בתפקיד אל המלחמה היא שגויה בצורה שאי אפשר לתאר אותה והיא הנקודה החלשה ביותר של המערכה האחרונה, כל המערכה האחרונה מרגישה מבולגנת ומפוספסת אם זה בגלל בחירת ליהוק שגויה או הכמות הגדולה של האפקטים.

ג'נקינס מורגשת בהחלט לכל הסרט אך הבחירה שלה לקחת את וונדר וומן וליצור מהסרט סרט גיבורים קלאסי במובן של הטוב והרע היא החלטה קצת תמוהה, אין ספק שיש כאן העצמה נשית שחסרה בכל התחום של הסופר גיבורים אך הייתי שמח לראות סרט הרבה יותר מורכב ואת וונדר וומן מבצעת החלטות הרבה יותר מורכבת וכאלה שיהפכו אותה לדמות שהיא לא שחור ולבן אלא גם אזור אפור.

הסרט הוא סרט טוב אך לא מלא פלא כמו שהיינו רוצים

"וונדר וומן" היה צריך לצאת לפני "באטמן נגד סופרמן" וטוב שהוא יוצא הרבה לפני ליגת הצדק, אין ספק שאנשים שיכלו לראות את "ליגת הצדק" יתחברו הרבה יותר לדמות שלה.
"וונדר וומן" הוא הסרט הכי טוב של היקום הקולנועי של די.סי? כן! האם הוא סרט טוב? בהחלט אפשר לומר זאת אך בהסתייגות גדולה מאד שאחרי שהמערכה הראשונה שלו היא פשוט לא עומדת באיכות של שאר הסרט והחלק האחרון שלו מרגיש מבולגן.
גל גדות היא מדהימה בתפקיד שלה והכימיה שלה עם כריס פיין היא האלמנט הטוב ביותר בסרט, ג'נקינס הצליחה לשבור את הקללה של היקום הקולנועי של די.סי אבל הסרט הזה יכל להיות הרבה יותר טוב ממה שהוא.
 
 

Tags:

You Might also Like

תפריט נגישות