העלילה עוקבת אחרי ילדה שהוריה נעלמו. היא בטוחה שמפלצת שנמצאת מתחת למיטה אכלה אותם. המציאות מסובכת יותר.
קשה לי להמליץ לקהל מהשורה על הסרט. הוא סרט טוב, אבל לדעתי הוא מתאים לסוג מסוים של אנשי קולנוע. הסרט מסופר דרך עיניה של ילדה. הוא משחק בעזרת כלים קולנועיים על הגבול של המטפורה בין המציאות לדימיון של הילדה שדרכה אנחנו חווים את העלילה. הקונספט מעולה ואפילו הביצוע טוב, אבל הוא עשוי להיות מבלבל. לדעתי אי העקביות באופי, שאני נהנתי מימנו, בין האקשן האפל, לילדותיות תקשה על הקהל להתחבר.
כפי שאמרתי הסרט מסופר דרך עיניה של הילדה, הוא מנצל זאת כדי להשאיר פרטים ללא תשובה, לכאורה דברים שהיא לא אמורה להבין או לדעת, ודברים פתוחים לפרשנות לגבי אמיתיות המפלצת. כפי שאמרתי הקהל עשוי למצוא זאת מבלבל. אבל לדעתי זה נתן טעם ייחודי לסרט. הילדותיות קלטה את התמימות של הילדות, האקשן שגם היה ״גדול״ מחוספס כמו חצי פרודיה לג׳ון וויק.
העלילה של הסרט עסקה בחרדת נטישה, טראומה משפחתית והדרכים שאנחנו בוחרים להתמודד עם המטען הריגשי. הכימיה של הילדה עם דמות האב נבנתה דרך המטפורה. היא נעשתה ברמה במבחן הספרותי, וריגשית המסע המשותף אמין.
המעטפת
הצבעוניות אפופה בארומה מעושנת מעודנת. בדיוק האטמוספרה של העלילה. פס קול סביר ברקע.
לסיכום
מפלצות אמיתיות הוא סרט איכותי לאנשי קולנוע.
ציון 76 👍 טוב
