צ'ארלי קאופמן ומישל גונדרי ב2004 יצרו את סיפור אהבה הגדול ביותר שכמעט לא קרה לפחות בראש של שני בני הזוג שחוו אותו – מבולבלים ? תמשיכו לקרוא. יום אחד ג'ואל באריש נכנס לחנות ספרים לפגוש את האקסית שלו קלמנטיין קרוזינסקי אהבת חיו , פניו של באריש נפלו כאשר הוא מגלה קלמנטיין לא מכירה או מזהה אותו. באריש מגלה קלמנטיין בחרה לעבור תהליך מיוחד אשר מוחק סלקטבית את כל הזיכרון שיש לקלמנטיין של באריש כך היא לא צריכה להתמודד עם הכאב של הפרידה. באריש הפגוע מחליט גם לעבור את התהליך עצמו וזו הנקודה שהסרט באמת מתחיל.
מאוחרי הסרט הזה עומדים שני מוחות ענקים הראשון הוא מישל גונדרי הבמאי המדהים שהלך ועשה אחר כך את אחד הסרטים הכי אוהבים עלי קדימה, תריץ אחורה המספר על שני חברים העובדים בחנות קלטות וידיאו ויום אחד בטעות מוחקים את כל הקלטות בחנות. שני המוכרים מחליטים לצלם פשוט מחדש את כל הסרטים באפקטים זולים והקלטות שלהם הופכות להיות להיט.

eternelsunshie1
האדם השני הגאון באותה מידה ואולי אפילו יש כאלה שיגידו טיפה יותר הוא קאופמן, קאופמן הוא אחד הכותבים\ במאים המוכשרים ביותר שעובדים כרגע אחרי סרט להיות ג'ון מלקוביץ' אשר נתן לנו את החוויה להיכנס לתוך המוח של נחשו מי… קול תופים… מלקוביץ' ולחיות את העולם דרכו, אה והכניסה היא דרך מעלית בקומה שבע וחצי ומאחורי. קאופמן כתב את הסרט המציג דילמה מאד מסקרנת אם הייתה לכם יכולת למחוק קטע זיכרון מהחיים שלהם האם הייתם עושים זאת? האם הייתם מוותרים על הכאב שבאהבה אבל גם על אהבה עצמה.
הבחירה בשחקנית הראשית כקייט וינסלט היא ברורה מאליו הרי היא אחת השחקניות המוכשרות ביותר לזמן שהסרט יצא אך הבחירה שלו בשחקן הראשי כג'ים קארי הרימה מספר גבות, קארי בזמנו ניסה לעבור משחקן קומדיה לשחקן רציני יותר אך לא הצליח עד היום לבצע את המעבר הזה, שמש נצחית בראש צלול הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של קארי עד היום הזה. מישל עבד עם ג'ים קארי על סרט קצר בשם Pecan Pie ומשם הזוג חברו לסרט הזה.
אפשר להלל את הסרט גם על הבחירה הצילום המרהיב שלו החל מהסצנות מפגש של הדמויות לסצנה שהם שוכבים על הקרח אך הרגעים שבהם שדמותו באריש מנסה להילחם בהחלט למחוק את הזכרונות עם קלמנטיין היא הנקודה שהגאונות של קאופמן זורחת, כל קטע מבויים בצורה מדהימה, מוחשבת והחושך הבלתי נגמר המייצג את המחיקה הוא מפחיד ומרהיב באותה צורה.

גונדרי כבמאי מוכיח את היכולות שלו להוציא את הטוב ביותר מהשחקנים שלו אם זה ג'ים קארי או קיט אשר מציגים כימיה מדהימה בסרט ואפילו בילו זמן רב לפני הסרט על מנת שיכולו לעבוד על הזוגיות שלהם ומרגישים את זה בכל סצנה. האנסמבל המדהים לא נגמר שם וכל שחקן משנה בסרט הכוללים גם את קירסטן דנסט מארק רופאלו אלייג'ה ווד וטום וילקינסון כולם משלימים את יצירת המופת הזו לא מפתיע בכלל שהסרט קיבל פרס אוסקר עבור תסריט מקורי ופרס באפט"א עבור הסרט הטוב ביותר.

ישנם הרבה אנשים (מוזרים) אשר לא יתחברו לסרט מכוון שיש משהו בצורה מישל גונדרי וצ'ארלי קאופמן יוצרים סרטים הם פשוט לא הסרטים הסטנדטים הללו שמוצאים כל שני וחמישי בקולנוע, כל צילום, כל סצנה נעשת עם מחשבה רבה ואהבה רבה וזה משה שעושה את הסרט כל כך מדהים.
דרך אגב ההסרט עצמו ממש מתחיל ברגע שמישל מחליט למחוק את הזכירונות שלו והוא מבין שהוא לא רוצה את התהליך והוא מנסה לשמר את קלמנטיין בכל צורה אפשרית בראש שלו, הדרך שהוא מנסה לבצע זאת היא להחביא אותה במקומות שונים בראש שלו בזיכרונות שונים וישנים שלו.
שמש ניצחית בראש צלול הוא אומנם לא הסרט הטיפוסי לוולנטיין אבל הוא הבחירה שלנו לוולנטין הזה.

תגובות

תגובות