רצח, סקס ואלימות ברחוב סומסום.

הסרט"מי הפליל את רוג'ר ראביט" משנת 1988 היה אבן דרך בעולם הקולנוע, הסרט שילב אנימציה עם שחקנים בשר ודם והכי חשוב הפך את הדמויות המצוירות ליותר אנושיות בכך שנתנו להם את הפגמים האנושים. הדמויות המצוירות היו מרבים בשתייה ללא הפסקה, סקס, אלימות ורצח.
שנים עברו מאז ואנחנו מקבלים שילוב חדש של שני עולמות כאשר העולם של ג'ים הנסון והחבובות מקבל טוויסט חדש עם כמה שיותר רצון לגרום לנו להיות בהלם מהסרט ולפעמים זה לא דבר טוב.

בוהק של נטפליקס רק עם בובות

בעולם של הסרט הבובות חיות והם אזרחים מסוג ב' בעולם,  המטרה הייתה לתת לנו סוג של השוואה למיעוטים בעולם אך הסרט עצמו לא מצליח באמת לעשות את השוואה בצורה טובה ולרוב רק עושה את מינימום כדי באמת לחקור את הנושא הזה.
הסיפור עצמו מספר על בובה שהיא בלש לשעבר שעובד כרגע חוקר פרטי. הוא מקבל תיק לטיפול שמחזיר אותו חזרה לימים שלו כשוטר ומצוות אותו שוב עם השותפה שלו לשעבר השחקנית מליסה מקרטני.
הסיפור עצמו הוא בערך כמו הסרט של נטפליקס בוהק רק שבעולם של הסרט שלהם בני האדם ואורקים חיים ביחד ויש לנו את אותו שילוב של האורק הראשון המשתף פעולה עם שוטר והם מנסים לגשר על הפער החברתי.
לפני שאתם נכנסים לפאניקה סרט "בובה של רצח", הוא בהחלט הרבה יותר טוב מהסרט "בוהק" בנטפליקס אבל זה לא אומר הרבה מכוון "בוהק" היה פשוט קטאסטרופה אחת גדולה.

מה כן עובד בסרט

מה שכן עובד בסרט הם בהחלט הרעיון שלהפוך את הבובות לחיות ואיך העולם היה מתנהל עם היו מסתובבים עם בני האדם, הרצון לשייך את זה לסוג של האלגוריה חברתית כבר נטחן כל כך הרבה פעמים שגם הסרט לא טורח להשקיע יותר מדי זמן בזה.
בחלק הראשון של הסרט אנחנו לומדים הרבה על איך העולם הזה היה מתנהל וזה אחד מהחלקים הטובים ביותר בסרט (חוץ מסצנת הסקס).
מליסה מקרטני עושה את הקטע שלה שהיא עושה בכל סרט וזה עובד טוב הפעם, היא בהחלט הכוכבת של הסרט ועדיין לא גונבת את ההצגה מהכוכבים האחרים שהם לרוב הבובות.

מה פחות עובד

מה שפחות עובד בסרט היא העובדה שכל הרעיון עצמו די ממצה את עצמו אחרי 45 דקות של צפייה, יש כאלה שאפילו יגידו שלראות את הטריילר די מסכם את הנושא אך אנחנו לא נתווכח אתם.
הבובות כמה שיש רצון לתת להם חיים זה רעיון נחמד מאד אך זה לא עובד בצורה טובה כמו דמויות אנימציה בסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט".
רוב הבדיחות גם בחלק של השני די חוזרות על עצמם ודי מהר תרגישו שאין כל כך הרבה מה לסרט לספר לכם חוץ מאותם בדיחות ואותו שטיק של הבובות החיות ומסתובבת בין בני האדם.
היה יכול להיות מעולה אם היינו זוכים לראות בובות מפרסומות כמו "רחוב סומסום" או "החבובת" עצמם אך הבחירה לייצר עולם נקי לגמרי הוא גם הפספסו עצמו.

לסיכום

"בובה של רצח", הוא סרט קליל עם רעיון טוב שעובד מעולה כשיחת לילה מאוחרת אך כפרק ארוך בסדרה (מי אמר אנגל ולא קיבל) אך בסוף היום הסרט הוא די בינוני עד חלש מאד ולא מצליח לעשות הרבה כדי לגרום לנו הצופים להבין למה בזבזנו את הכסף שלנו על הכרטיס הזה.