העלילה מתרחשת כמה שנים לאחר סיומה של הסדרה, האנק ופגי חזרו לאחר שנים בסעודיה למציאות שונה.
המלך היל תמיד הייתה גאה בהיותה הסמן השמרני של סדרות הקומדיה למבוגרים. בשנים שלא הייתה פעילה המציאות השתגעה. החזרה של פיוצ׳רמה לא בנתה אופטימיות לקראת החזרה של המלך היל, עייפות החומר והרצון של הכותבים ללעוס רטרו אקטיבית נושאים כמו הקורונה שאינם רלוונטיים לא מבשרת פאשן לכתיבה אלא חליבה של הנוסטלגיה.
הוליווד תמיד הייתה מחוז ליברלי אבל היו קיימים איים של שמרנות שנתנו קונטרה וביטוי לשמרנים. מאז סיומה של המלך היל הוליווד ניסתה לחסל כל ביטוי שמרני ואפילו ליברלי עד שמשכה את עצמה לקצה וגרמה לתנועת מטוטלת רוח שמרנית חדשה ומרדנית בסרטים כמו ״פחד אלוהים״ ו״יופי מסוכן״.
במציאות הזאת המלך היל יכולה לשגשג, ראו ערך ״סאות׳ פארק״. בניגוד לכל בנות הדור שלה שכבר מזמן נעשו רעש לבן, היא היחידה הרלוונטית בזכות ביקורות שמרניות על הנעשה. הכותבים ככל הנראה החרדים מהרוח הנוכחית של הבעלים דיסני, לא דפקו כניסה סטייל הכוכבים הנוכחים של השמרנות, טראמפ וסאות׳ פארק, אלא ניסו להפגין איפוק.
בניגוד לפיוצ׳רמה העונה לא מבזבזת פרקים מלאים על השלמת פערים. לחלק מהנושאים היא מתייחסת במשפט ועוברת הלאה. סגנון הכתיבה מנסה להיות רפובליקני מהזרם לא טראמפ, למשל גישה פייסנית למדיניות של הדמוקרטים בזמן המגפה לצד עקיצות למצב החברתי הבעייתי שהוא המורשת המפוארת של הנשיא ברק אובמה.
סאטירה לא משנה מאיזה צד היא נעשת לא אמורה להכריז מלחמה על צד אחד ופשוט לדברר את צידה השני של המפה הפוליטית. אבל העונה החדשה של המלך היל היא פחות ״סאות׳ פארק״ שמנסה באופן פתוח להביט על המציאות ודרך האידיאולוגיה של הכותבים לבקר את המציאות. הגישה מנסה לצחוק עם כולם בלי לדרוך על נקודה כואבת. העונה פרווה אין מה לאהוב עמוקות, לתמוך או להתנגד ולכעוס.
הכתיבה של הדמויות מחממת לב במובן שהם הצליחו לגרום לחזרה לחייהם של הדמויות להיות מקסימה ומעוררת געגוע.
לסיכום
העונה הארבע עשר של המלך היל אומנם לא רעש לבן כמו אחיותיה, אבל אשמח שהיא תנקוט עמדה מוצקה כפי שעשתה בעבר המפואר שלה.
ציון 70 👍 מהנה
