אדונית הרשע?

אנג'לינה ג'ולי חוזרת לתפקיד מלפיסנט הנבלית מסיפור "יפיפה הנרדמת" של דיסני, כזכור לכם ג'ולי שיחקה את התפקיד רק לפני מספר שנים בכך שהיא הציגה שאדונית הרשע היא בעצם מלאכית אשר התעללו בה ומוצאת את עצמה בצד הרשע בגלל שהיא לא מובנת.

השחקנית העולה אל פנינג משחקת את הנסיכה אורורה הגיבוה של "היפיפה הנרדמת" וגם היא חוזרת לסרט החדש "מליפיסנט: אדונית הרשע".
למה אנחנו זוכים לראות את הסרט הזה? בגלל שדיסני אוהבים כסף והסרט הראשון הכניס הכנסות סבירות מספיק שיהיה אפשר לייצר סרט נוסף.

הממלכה הקסומה מפוצלת ושני הגיבורות של הסרט הקודם (אורורה ומליפיסנט) צריכות לשלב פעולה על מנת להילחם ברשע חדש אשר מגיע לממלכה הקסומה. אל תתינו לשם להטעות אותכם אומנם קוראים לסרט "מליפסינט אדונית הרשע" היא עדיין הגיבורה הטובה והלא מובנת.

אנגלינה היא הכוכבת של הסרט

אנגלינה היא הכוכבת של הסרט

שיפור אך לא מספיק

הסרט עצמו הוא בהחלט שיפור מהסרט הקודם אך עדיין הדבר הכי טוב בסרט הוא השחקנית אנג'לינה ג'ולי וכאשר היא נעדרת מהסרט מרגישים את החוסר שבה. מה שמוזר מאד בסרט שקוראים לו "מליפיסנט" זה שנראה אותה רוב הסרט אך לרוב אנחנו מקבלים את השחקנית אל פנינג.
כאילו יש הרגשה שמישהו רצה לשכנע את ג'ולי להופיע בסרט והיא לא הסכימה אז היא לבסוף מוכנה לעשות את זה בעבור ארגזים של כסף וכמה שפחות זמן מסך.

מתי ילמדו שאפקטים זה לא מספיק

האפקטים עצמו מדהימים ובהחלט החוויה בתלת מימד היא מיוחדת, אך מה שכן ימשוך אותכם בסרט חוץ מאנג'לינה ג'ולי זה הבניה של העולם שהם משקעים ומייצרים. הסרט לוקח אותנו הרבה יותר עמוק לתוך היקום של "מליפיסנט" ואין ספק שמרגישים את הרצון לעבות את היקום עצמו שסובב את הדמויות הללו וזה יתרון משמעותי לסרט.

אחת מהצסנות היותר מבדרות בסרט היא צסנת הארוחה שבה כל הדמויות מופיעות ביחד ומנהלות דיאלוג. כלומר הסצנה שבה יש הכי הרבה פחות אפקטים היא גם הסצנה המוצלחת ביותר בסרט.
חבל שהסרט לא מכיל יותר רגעים כאלה.

סצנת הארוחה היא הקטע הטוב ביותר בסרט

סצנת הארוחה היא הקטע הטוב ביותר בסרט

הבעיתיות בסרט היא בעיקר שהוא בסוף היום סרט די סתמי, אין כאן משהו מיוחד, לסרט יש נשמה והוא ג'ולי אך היא רוב הזמן חסרה לכן הסרט עולה ויורד ולרוב הזמן כמו חולה מת נמצא על מצב שטוח מחכה שג'ולי תיכנס ותתין לו חיים.

השחקנית הנוספת בסרט היא מישל פיפר שהדמות שלה היא כל כך ברורה מאליו, אין כאן משהו לחדש בה והיה צורך להפחית באפקטים ולתת יותר עובי לדמות עצמה.

הבמאי יואכים רונינג שעומד מאחורי המצלמה עושה את כל מה שהוא יכול עם התסריט הבעייתי אך אפשר גם להאשים אותו בכך שהוא לא לקח את הזמן לחשוב איך לתת יותר חיים לסרט עצמו ולהבין שחסר לסרט קצת חיים.

אך גם עם כל החוסר חיים של הסרט אי אפשר לומר ש"מליפיסנט: אדונית הרשע" הוא סרט רע, הסרט עצמו הוא מבדר וככל שהצופים בגיל צעיר יותר כך הם יהנו יותר בסרט.
אחת מהצסנות היותר מבדרות בסרט היא צסנת הארוחה שבה כל הדמויות מופיעות ביחד ומנהלות דיאלוג. כלומר הסצנה שבה יש הכי הרבה פחות אפקטים היא גם הסצנה המוצלחת ביותר בסרט.

לסיכום

אנג'לינה ג'ולי חוזרת לתפקיד והיא מדהימה בהופעה שלה, השחקנים האחרים כאשר הם נמצאים במסך איתה נותנים הופעה טובה ומצליחים לרוב להציל את הסרט. האם הסרט הוא יצירת מופת? לא בוודאות. האם תיצאו לא מבודרים? אין ספק שתהנו מהסרט אך גם תשכחו אותו אחרי שתיראו אותו.

תגובות

תגובות