"זמנים קשוחים באל רויאל" לא שווה את הזמן שלכם

"זמנים קשוחים אל רויאל" נראה כאילו הוא בוים ע"י האח החורג והלא מוצלח של קווינטון טרנטינו וכך אנחנו מקבלים תוצר שמזכיר את מה שהיה יכול להיות סרט טוב ובמקום זה סרט בינינו וחסר נשמה.
הסרט מספר על קבוצה של אנשים המורכבת מכומר השחקן המוכשר ג'ף ברידג'ס, זמרת סינתיה הריבו, סוכן מכירות ג'ון האם והייפית דקוטה ג'ונסון (למה מישהו עדיין נותן לה תפקידים בקולנוע) המגעים למלון הנמצא על הקו בין מדינת קליפורניה ונוואדה בארצות הברית. הדברים במהירות מתחילים להתגלגל ואנחנו מגלים שלכל דמות בסיפור יש סיבה אפלה להיות שם ואיכשהו על הדרך מגיע גם כריס המסוורת בלי חולצה ללמד את כולם לקח.

הפקה איכותית

הסרט עצמו בויים ע"י במאי מוכשר מאד דרו גודארד, הבמאי עומד מאוחרי הפקות כמו "להציל את מארק וואטני" ו "בקתת הפחד" וזה מפתיע למדי שהוא בחר על עצמו את התפקיד לסרט הזה, נראה שהדבר הטוב היחיד שיש בהפקה הזו זה מי שהצליח למכור את הסיפור הזה לשחקנים ולבמאי שכדאי להם לקחת חלק בהפקה הזו.
דרו גודארד לא עושה עבודה גרועה ולפעמים אפילו מצליח להוציא מספר קטעי רגש טובים מהצוות שלו אך בסוף היום עם דיאלוגים בינוניים וסיפור לעוס יש גבול כנראה גם ליכולות שלו להוציא משהו מהבלגן הזה.

דיאלוג בינוני

הבעיה הכי גדולה של הסרט מתחילה ונגמרת בתסריט, הרעיון עצמו על פניו נשמע מסקרן עד מאד, יש כאן פשע, רצח, כסף ועוד אלמנטים רבים שיכולים לעשות את הסרט מוצלח מאד בסגנון של טרנטינו אך מי שצריך לעמוד מאחורי התסריט או המצלמה זה לא טרנטינו וזה מורגש במהלך כל הסרט. הכל כאן הוא פשוט גרסה דהוי של סרט שהיה יכול להיות מוצלח וטוב בידיים של הבמאי.
צוות השחקנים עושה עבודה נפלאה וקשה מאד להתלונן על היכולות שלהם, השחקן ג'ף ברידג'ס כרגיל מדהים בהופעה שלו ואין ספק ששאר הצוות מצליח לעמוד בסטנדרטים המתאימים לאיכות הקולנוע אך ישנם שני שחקנים שלא מצליחים לעמוד עם שאר הסרט עצמו.

משחק טוב חוץ מ..

השחקנית דקוטה ג'ונסון לא מצליחה להתרומם יותר מדי עם יכולות המשחק שלה אך מי שבצורה מפתיעה בעייתי יותר מכולם הוא השחקן כריס המסוורת המשחק את הנבל ביילי לי, כריס המסוורת מנסה בכל כוחות לשבור את הדמות של הגיבור הנורדי שמגיע מהשמים להציל את כל בני האדם אך נראה שעם כל הכישרון שלו הוא מסוגל לשבור את המבנה שלו והוא למצליח למכור את התפקיד לצופים, גם שהוא מנסה להיות הכי רגע שבעולם הוא בסוף עדיין עם חצי חיוך והקסם האישי שלו לא מוכר את התפקיד הזה.

ההפקה שלה סרט עושה עבודה טובה, הסרט עצמו מלאה בנוסטלגיה ותפאורה שתמשוך אותכם שירות לשנות ה60-70 של ארצות הברית, חוץ ממספר פעמים שבהם מורגש המסך הירוק ההפקה מצליחה לקחת אותנו לזמן הנכון, בלבוש, סאונד ואווירה.
עוד נקודה בעייתי בסרט היא הזמן ריצה של 140 דקות של הסרט זה לא שאנחנו רואים עכשיו את שר הטבעות החלק השלישי היה טוב ויפה אם הבמאי היה בוחר לקצץ את הסרט הזה לפחות בשעה ועדיין נשאר עם עלילה טובה מספיק.

לסיכום

לסרט "זמנים קשוחים אל רויאל" יש את כל הסיבות להיות סרט טוב, במאי מהולל, צוות שחקנים מכושר (נוריד את דקוטה ג'ונסון) ומספר עלילות שנקשרות אחת לשניה, עם כל הפולסים הללו איכשהו הסרט הזה מצליח לעשות את כל בצורה רעה ואנחנו מקבלים תוצר הוליוודי שמקום למצוא את הקול המיוחד שלו פשוט מנסה לעשות את כל מה שהאחרים עשו רק בצורה פחות טובה.