סרט האוסקר היחיד שאתם צריכים לראות

עונת הפרסים בשיאה, והסדרות והסרטים המדוברים ביותר צצים בכל פינה, אך אני חיכיתי בקוצר רוח ולמעלה מחודש לסרט "קרא לי בשמך" של הבמאי האיטלקי לוקה גואדנינו, שמבוסס על ספר בעל אותו שם מאת אנדריי אסימט.
הסרט מספר על אֶליו (טימותי צ'למט), נער צעיר שגר עם משפחתו בצפון איטליה. אביו (מייקל סטולברג) הוא ארכיאולוג שמארח לתקופת הקיץ סטודנט אמריקאי נאה בשם אוליבר (ארמי האמר), ובין אֶליו ואוליבר נרקם סיפור אהבה.
ואיזה סיפור אהבה.

הסרט שלא הרבה זכו להכיר

באופן אישי, אני לא חושבת שאי פעם אהבתי כל כך סרט שמועמד לאוסקר. ראיתי "בירדמן" ב-2014, ונהניתי, אבל בעיקר יצאתי מבולבלת. ראיתי "לה לה לנד" (2016), ולא הבנתי מה ההתלהבות הגדולה. ניסיתי לראות "מנצ'סטר ליד הים" מאותה שנה, ופשוט לא הצלחתי.
נראה שבסופו של דבר, הסרט שהכי תפס אותי, הן מבחינת הקולנוע והן מבחינת הסיפור והרגש, הוא ללא ספק "קרא לי בשמך".
את רוב הקרדיט אני מרגישה מחויבת לתת למשחק המרהיב של טימותי צ'למט.

טימותי, אמנם שחקן צעיר ולא מוכר במיוחד, אך בזכות העבודה הנפלאה שלו בסרט הוא השחקן השלישי בצעירותו שמועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. לדעתי, צ'למט עוקף בסיבוב שחקנים מוכרים ומבוגרים יותר מבחינת איכות המשחק שלו, שהתעלתה לדעתי אפילו על המשחק של הקולגה המאוד מוכשר שלו, ארמי האמר.

 

האיש מאחורי המצלמה

בתור תלמידה לקולנוע, אני מרגישה מחויבת להחמיא לבמאי, לוקה גואדנינו. ניכר שהבימוי נעשה ברגש ובדיוק, וכן גם ליהוק השחקנים הפנומנלי. הסרט עצמו מצולם באופן יפהפה, והשילוב בין השפות השונות בסרט (אנגלית, צרפתית ואיטלקית) וקטעים יפהפיים מספרים, מוסיפים לדעתי לעולם העשיר שהסרט בורא.

מערכת היחסים בין אליו ואוליבר היא מערכת יחסים שאף אחד מהשחקנים לא קשור אליה באופן אישי. שני השחקנים לא הכירו אחד את השני לפני הצילומים, שבהם היה עליהם להגיע לאינטימיות רבה. על כן, הבמאי בנה את ההתחברות שלהם בצורה חכמה.
האמר וצ'למט מעידים שהם חוו כמעט כל מה שהדמויות שלהם עשו בסרט בעצמם (כנראה פרט לחלקים האינטימיים), אחד עם השני לפני שהצילומים החלו. הם נפגשו בעיירה האיטלקית הקטנה בה צילמו, רכבו על אופניים, בילו ימים על גבי ימים יחד, בעיקר משום שהיו שני דוברי האנגלית היחידים בעיירה הקטנה. עצם העובדה שגואדנינו נתן להם את הזמן לבלות יחד ולהכיר אחד את השני עזרה להם אחר כך בזמן הסרט עצמו, וכמובן הפכה את המשחק להרבה יותר טבעי וטוב.

 

לסיכום

בכל הקשור לזכייה בפרסים, לי יש ללא ספק פייבוריט, וזה "קרא לי בשמך". הסרט המרגש הזה גרם לי לצאת מהקולנוע בדמעות, ולא להפסיק לחשוב עליו גם ימים רבים אחרי שצפיתי בו.

תגובות

תגובות