הישן הוא עבר יחי הדור החדש

יש משהו מרגש ומפעים ברגע שהכתב הצהוב עולה על הרקע של החלל וסרט בסדרת "מלחמת הכוכבים" מתחיל, גם אם אתה ראית את זה אלף פעמים לפני או לא אתה יודע שאתה עומד לקבל חוויה חדשה מיוחדת ובהחלט מרגשת יותר מכל סרט אחר בקולנוע וקשה להיות אדיש לזה.
שנתיים אחרי שדיסני שיחרו את הסרט הראשון בטרילוגיה החדשה של "מלחמת הכוכבים" מיליוני צופים מסביב לעולם המתינו בהתרגשות לסרט המשך, הראשון היה סרט מעולה בכך שהוא הצליח להחזיר אוהדים ישנים לסדרה ולהביא קהל חדש, להצליח לשלב בין החדש לישן ולקחת עשרות רגעים שהפכו להיות קלסיקה ולתת להם כבוד בסרט החדש.
אחרי מספר חודשים של הערצה עיוורת לסרט החדש החלו להגיע גם התלונות על כך שדיסני לא באמת הצליחה לחדש והסרט של ג'י גי' אברהם פשוט עבד על הרגש של אוהדים ושאל את רוב החוויה מהסרט  הראשון (כרונולוגית) "תקווה חדשה".
בנתיים הספיק לצאת הסרט "מלחמת הכוכבים : מורד מספר אחד" שאומנם נחשב אחד הסרטים היותר טובים בסדרה אך עדיין לא הצליח לצאת מגבולות המותג שנקבעו עוד מטרילוגיה המקורית.

עולם חדש

בסרט החדש "מלחמת הכוכבים הג'דיי האחרון", אנחנו ממשיכים מהיכן שעצרנו בעלילה הקודמת ריי פוגשת סוף סוף את לוק ומבקשת ממנו שילמד את דרכיה, המורדים בהנהגה של ליאה מנסים להימלט מהאימפריה ומוצאים את עצמם בחללית אחת נרדפים ע"י הצי עצמו.
בצד השני של הכוח קילו ריין מתמודד עם האירועים של הפרק הקודם החוסר אמון של המנהיג סנוק אנדי סירקיס המדהים בו ובעיקר קיומה של ריי והכוח העצום השווה לכוחות שלו עצמו.
אם יש מוטיב אחד שמלווה את הסרט החדש והבחירה של הבמאי ריאן ג'ונסון היא להציג הצורך של המותג עצמו להשתחרר מהכבלים של העבר שלו כמטפורה ומניע עליליתי, קילו ריין פונה לריי ומבהיר לה בצורה נחרצת את הצורך להיפטר מכל העבר והמסדרים של הגד'יי מהאימפריה מכל מה שמחזיק אותם מלהיות משהו חדש וזו הזעקה של היוצר עצמו של הסרט שרוצה להשתחרר מהכבלים של המותג המיתולוגי ולהפסיק להיות כבול לכללים שנוצרו לפני כמעט יותר מארבעים שנה.

אך כמו היכולת של ריאן ג'ונסון כך גם הסרט על אף רצונו לצאת החוצה מהמגבלות של העבר שלו כך הבמאי והתסריטאים כבולים לדיסני והסרט כמה חתרני שהוא מנסה להיות בסוף היום הוא ממומן ע"י דיסני והסיפור מתבסס על המיתוגיה המקורית וברגעים שצריך ללחוץ על הדוושה (קריצת עין לקטע מהמערכה האחרונה) ולפרוץ באמת החוצה מגבולות המוכרים הסרט מתעקש בסוף לומר לנו שהוא רוצה להיות חתרני וחדשני שהוא רוצה לשבור גבולות אך אחרי הנואום התרוממות הרוח הוא חוזר לנוח תחת הכנפיים הבטוחות של העבר והממון של דיסני.

האם אמרנו מספיק ריאן ג'ונסון.

כל זה לא עוצר מהסרט להיות בהחלט אחד מהסרטים הטובים ביותר של דיסני, "מלחמת הכוכבים הג'דיי האחרון" הוא סרט טוב לא רק כסרט של מלחמת הכוכבים גם כסרט עצמו וזה בעיקר בזכותו של הבמאי ריאן ג'ונסון.
ג'ונסון חובב צילום מביא את אהבה שלו לסרט ויוצר קטעים ויזואלים מדהימים שאין ספק יהפנטו כל חובב צילום או חובב אומנות מדהימה, המערכה האחרונה של הסרט היא הפסגה הוזיואלית של הסרט ומהפנטת ביופייה שלא נדבר על הלשכה של סנוק והחיילים האדומים שנבלעים ברקע האדום, פשוט משגע ביופי.
ריאן ג'ונסון מייצר כל סצנה לתמונה שהייתם רוצים בסלון שלכם, לא מפתיע שדיסני החליטה לתת לבמאי לביים את הטרילוגיה החדשה של דיסני.
 

הצוות החדש מול הישן

נראה שהצוות החדש הוא ברובו גם זה שמצליח להוביל את הסרט עצמו, השחקנית דייזי רידלי המשחקת את ריי מקסימה ומצליחה לרגש ולכבוש אותנו בדמות האבודה שלה, היא לא מוצאת את מקומה לא ביקום לא בקרב האניסופי הזה שנמשך בין הג'די והאימפריה.
מצד השני של הכוח השחקן אדם דרייבר מצליח לשדרג את דמותו שלו קילו ריין ולהפוך אותו יותר ויותר דמות שאנחנו אוהבים ופחות מפחדים ממנה, אנחנו כואבים ללבו ורוצים לעזור לו לשנות את דרכו ככל שאנחנו רואים את עצמו נאבד ואל לכוח האפל, קילו ריין נאבד לתוך המאבק הפנימי של עצמו והחתרנות כנגד העבר וכל מי שבסוף היום לא מבין אותו – קילו ריין הוא המורד האולטימטיבי.

השחקנית קארי פישר אומנם כבר לא מרגישה כמו ליאה הישנה שאהבנו ואנחנו אפילו מקבלים קריצה לכך באימה שהיא שינתה את השער שלה והנסיכה ליאה החדשה היא הרבה יותר מענינית הרבה יותר מתאימה לדור המודרני ובכל הצוות הישן היא זו היחידה שמצליחה לעבור לדור החדש ולצערנו הרבה שלא נזכה לראות הרבה ממנה בהמשך.
מארק המיל בתפקיד לוק סקייווקר הוא בעיקר החוליה החלשה בסרט (אני שומע את הכעס עולה) הוא פשוט לא מצליח לעשות יותר מדי לא בגלל תסריט ואולי בגלל פשוט היכולות שלו כשחקן ולרוב זה מסתכם בהרמת גבה ומבט חודר שצופה שלא רואה בו כאל מהתקופה הישנה לא יתחבר אליו.

בגלקסיה רחוקה מאד מאד

"הג'דיי האחרון" לא שוכח לקחת אותנו למקום רחוק רחוק בגלקסיה ולהמשיך לחקור את היקום הרחב של מלחמת הכוכבים, הכוכב שבו לוק מתחבא בו או הכוכב שבו פין השחקן ג'ון בויגה מנסה למצוא את עזרתו של מפצח הקודים מצליח להחזיר אותנו לימי עבר של הסדרה שבה היה עדיין סקרנות ורצון להתפרע בגלקסיה הגדולה והמופלאה הזו.
 

מרגישים את דיסני

אי אפשר לומר שהמעבר של המותג תחת דיסני לא מורגש, הצורך להוסיף בדיחות בכל מקום מזכיר את הכתיבה דווקא של הסרטים של מארוול, הצורך להוסיף רובוט שחור נגדי לBB2 הוא בהחלט צורך לייצר עוד צעצועים וכך גם היוצרים הקטנים והחמודים המתגוררים בכוכב של לוק מופעים בכל מקום רק למטרה של יצור בובות.
אך בלי קשר לצורך לייצר מרצינדייז ללא הפסקה הרגעים שבהם הכי בולט האצבע של דיסני הם ברגעים שבה יש צורך לדחוף את התסריט ולקחת סיכונים עם העלילה אך נראה שהיד הגדולה של דיסני עצרה כאן ומנע מהסרט ללכת למקומות חדשים באמת.

לסיכום

"מלחמת הכוכבים הג'דיי האחרון", היא אחת ההפקות הטובות ביותר בסדרה של מלחמת הכוכבים הבחירה הנכונה של הבמאי וההבנה שהגיע הזמן להתנתק מהעולם הישן ולהתחיל לצאת לדרך חדשה היא בהחלט מסר נכון למותג אך נראה שסרט שיודע לעשות כמעט הכל בצורה מדוקדקת עד פריט האחרון לא מצליח לעשות את הדבר החשוב ביותר וזה בסוף היום לשבור את המגבלות שהציב להם הסרטים הקודמים או האולפנים עצמם.