תקופת החגים
סרטי חג מולד הם זא'נר מאוד פופולרי בסרטים האמריקאים, כמעט כל סרט ידבר על חברות, משפחתיות ואיזו מסיבה מטורפת בווגאס עם סנטה שיכור.
בכלל יש במאים שלוקחים על עצמם להפוך את החג עצמו כחלק קבוע מהסרטים שלהם, לא מאמינים לנו? ראו את במאי "איירון מן 3", שיין בלאק שהוא מומחה בחג עצמו ורוב הסרטים שלו מתרחשים בתקופה הזו, גם הסרט "איירומן 3".
מה יש מיוחד בחג עצמו שגורם לכל הבמאים\ כותבים למצוא את עצמם משקעים בעלילה הסובבת את החג? אולי זה טראומה אישית שלהם או שזה העובדה שזה הזמן שרוב האמריקאים הכי הרבה נהנהים וסובלים באותה מידה ויכול להיות העבודה שפשוט אנשים הולכים יותר לקולנוע בתקופה הזו, דיסני ומלחמת הכוכבים הבינו את זה ולקחו על עצמם להוציא סרט בזמן החג וזה עובד להם טוב מאד ברמה הכספית, דרך אגב אפשר לצפות לסרט נוסף בדצמבר הקרוב.
מי הוא הגבר באמת?
ועכשיו מצטרף סרט נוסף לשורת סרטי החג מולד, קבלו בבקשה את "גבר גבר 2 !"
הבמאי שון אנדרס עושה את זה שוב, ומצליח כרגיל כמו שצלח לו ב'סקס דרייב', 'טפשים בלי הפסקה' ו'איך להפטר מהבוס'. הבמאי אוהב קומדיות איך אפשר להתווכח עם זה.
גבר גבר השני הוא סרט המשך באווירה הכי חגיגית שיש. סרט מצחיק, משפחתי, קליל, בצבעי ירוק ואדום המסורתיים.
אם אתם תוהים לאיזה סרט לקחת את הילדים – זה הסרט שלכם, ההפקה השקיעה זמן רב בלייצר את הסרט הכי משפחתי שאפשר תחת הקטגוריה שיש להם את צוות השחקנים של וויל פארל ומארק וולברג.
כותבי התסריט עבדו קשה שבין הבדיחות שרצות בסרט הם יעבירו מסרים על על יחס בין הורים לילדים, בין הורים להורים, גירושים, וקבלת האחר.
האבא מספר 1
הסרט הראשון התייחס לשני האבות בראד (וויל פארל) ודאסטי (מארק וולברג) והנסיונות שלהם להגיע לשיתוף פעולה בגידול הילדים, ולאחר שהצליחו, שון אנדרס מפיל עליהם בסרט השני את האבות שלהם. האבא הקשוח של דאסטי מצד אחד, ומצד שני האבא הגרוש הטרי של בראד ואיך כולם מנסים לשרוד את תקופת החגים יחד בבקתה אחת.
הדברים כמובן מתדרדרים במהירות כאשר האבות השונים מפעילים עוד לחץ על המערכת שגם ככה בקושי שורדת עם שני ההורים הראשונים, כמובן שההשפעה של הדמויות החדשות מביא למצבי קומדיה חדשים וכרגיל להוציא את הטוב ביותר מהשחקנים.
מל גיבסון מפתיע
מל גיבסון שנעדר מהסצנה בשנים האחרונות אחרי שנתפס מקלל את כל הוליוד ואת היהודים בעיקר (במה אנחנו לא אשמים בדיוק?) הצליח לחזור לאחרונה דווקא בתפקיד הבמאי והביא סרט שהיה מעומד לאוסקר "הסרבן", אחרי שהוא עשה מספר עבודות מאחורי המצלמה הוא חוזר סוף סוף למשחק והוא מפתיע לטובה.
משחק נהדר של מל גיבסון בתור אביו של דאסטי, אב קשוח, ביקורתי ופלרטטן שדאסטי הושפע ממנו לרעה כילד, מתגלה מאוחר יותר שמתחת לכל הקשיחות הזו ישנו דמות שצריך לקלף את השכבות כדי להגיע אליה..
מנגד יש לנו את ג'ון ליתגו, האב הרגיש ולא רגיל של בראד. ליתגו בעל חזות חמימה וחיבוקית (כמו זו של מקס ברנר רק עם יכולות משחק טובות יותר) משחק אב גרוש טרי שמפחד לספר זאת לבנו כי זה יתרגש ויקח זאת מאוד קשה, והסוד מתגלה ברגע הכי לא מתאים.
לסיכום
לסרט שהייתם מצפים שהוא צפוי מראש יש דווקא כל כך הרבה תפניות בעלילה שמגיעות ברגעים הכי לא צפויים, אז אנחנו מציעים לכם לפתוח את הראש ולא לצפות מכלום, כי אולי יקפוץ לכם איזה ג'ון סינה באמצע הסרט ויתחיל לשיר. מי יודע? בסרט הזה נראה שהכל יכול לקרות
