לא הולכים לישון הלילה

משחקי אימה הם בהחלט זאנר לא קטן בעולם הגיימינג עם משחקים כמו Resident Evil ו Dead Space אשר הופכים את מכונת המשחקים שלכם ממקום חביב ונחמד לבית אימה פרטי משלכם.
הקונספט עצמו למשחקים הוא די פשוט אתם גיבור המוצא את עצמו לרוב במקום נטוש אשר סובל מתאורה נוראית, בלי הרבה נשק ואויבים אשר צצים לגזול את חייכם והם תמיד עושים את זה ברגע שיגרום לכם לצעוק כל כך חזק שהשכנים יחשבו שהקבוצה שלכם הבקיעה גול.
 

המשחק החדש

המשחק החדש The Evil Within 2 ממשיך בעלילות של בלש המשטרה הכושל סבסבטיאן שמצא יכולות חדשות להרוג מפלצות מעוותות הנמצאות לרוב במצב חלום הזוי, הפעם סבסטיאן צריך לחבור לחברת ענק מרושעת על מנת להציל את הבת שלו והוא ונסחף שוב לעולם אשר נבנה מגיהינום (לא יכול לקרות פעם אחת שהכל יתחרבן באפליקציות המציאות הללו ובמקום להפוך להיות עולם רצחני שזה יהפוך להיות העולם של דובי איכפת לי ??).
המשחק עצמו בנוי בצורה יפיפה ואומנם שאין כאן דברים שלא ראינו בעבר אי אפשר להתעלם מכך שבדרך שיוצרי המשחק אספו את כל החלקים מסרטי אימה ומשחקי מחשב אחרים הדרך שהם שילבו אותה יוצרת עולם יפיפה בצורה הזוועתית שלו.

תלכו לטייל

אתם תמצאו את עצמכם הרבה פעמים מסתובבים בעולם הרחב מנסים להגיע מנקודה אחת או אחרת אך זה לא דווקא דבר טוב כי לפעמים רחוב ריק הוא רק הזמנה שיקפוץ עליכם איזשהו זומבי מוטציה מעבר לפינה, בתוך הבתים עצמם המצב לא יותר טוב עם תאורה מינימלית ובלי מוזיקת רקע אתם תרצו לצאת לרחוב לפתע גם אם ממתינים לכם שם עדר של זומבים.
על אף שעולם עצמו הוא עולם פתוח להסתובב בו הסיפור עצמו הוא די שיגרתי והדמויות שאתם תפגשו לרוב פשוט יגידו לכם ללכת לנקודה זו או אחרת, נראה היה שהמשחק יכל קצת יותר להתאמץ לאו דווקא בסיפור העומד מאחורנית לצערנו בצורה שהם בוחרים לפרוס אותו כלפינו השחקנים היא לא הכי מוצלחת.
 
אין ספק שרוב הדמויות פשוט משמשות רק כדי לומר לכם שכדאי ללכת מנקודה זו לנקודה אחרת והרגעים היותר מפחידים או מעניינים הם שאתם נתקלים בסיפורים של הקורבנות הצדדיים של האסון הנורא, הזעקות עזרה שלהם מהעבר או הידיעה של הרצח שקרה ברכבת שנכנסתם לה מוספים הרבה יותר לאווירה של הסיפור מרוב הדמויות שתפגשו במהלך המשחק עצמו.

משחקיות

ברמה של המשחקיות יש לכם מספר אופציות כדי להתקדם במשחק ושחקנים פחדנים כמוני בחרו לרוב בדרך שהיא להסתתר מאחורי כל דבר ולנסות פשוט שלא יראו אותי או שאחד מהזומבים יריח את המכנסים שלי מכך שכמעט חרבנתי מרוב פחד אך הדרך של הפחדנים הצליחה להעביר אותי בערך כל המשחק וברגעים שכן הייתי צריך לכוון ולירות במפלצות הנוראיות הללו מצאתי שהשליטה לפעמים לוקה בחסר (יכול להיות שזה אי יכולת שלי לשלוט בפחד הנוראי) ובחרתי להימלט בצעקות כמו ילדה קטנה.
כמו רוב משחקי העולם הפתוח אתם תגלו שיש צורך לאסוף בכל כל דבר שהמשחק זורק אליכם וככל שתאספו יותר ככה תוכלו ליצור יותר כדורים לרובה שלהם, ערכות ריפוי או שדרוגים שונים האופציה הזו נחמדה כמו שהיא יכול להעשיר את חווית המשחק אך הפעם מרגיש שהיא שם רק כדי לתת לכם לעשות עוד משהו.
הבעיה הגדולה שלי ביותר עם המשחק וזה יותר פניה לחברת המשחקים שפיתחה את המשחק היא העובדה שהייתי צריך לחזור כל פעם לנקודת שמירה על מנת לבצע שמירה להתקדמות שלי, נו באמת אם הייתי רוצה חווית עולם אמיתי הייתי הולך לעבודה ולא מתקשר שאני חולה ארבע ימים שהם כמעט 20 שעות משחק (ראיתם מה עשיתי כאן).
 

השקט שבין הצעקות

צריך לתת קרדיט לאלמנטים של האימה במשחק והם הסיבה שבגללה תרכשו את המשחק ולא בגלל הילדה האבודה של סבסטיאן, האימה משחקת תפקיד חשוב ומרכזי במשחק ולרוב היא עובדת בצורה טובה ומבדרת, הבחירה של סאונד מינימלי עם צעקות ברגעים הנכונים הופכים את המשחק הזה לחוויה מפחידה בעיקר אם אתם משחקים אותה בלילה בחושך ומתחת למאורת סמים או מתחת לסניף של מאפיית הנביאים (ראיתם את האנשים שבאים לאכול בשלוש בלילה מפחידים באמת).

לסיכום

The Evil Within הוא כותר שלא מנסה יותר מדי להתעלות על מה שהוא באמת וזה משחק אימה עם אופציה להשתמש בכלי נשק שונים להרוג זומבים, העלילה היא לא השחקן המרכזי כאן וזה חבל כי עוד קצת השקעה בפרטים הקטנים היו יכולים לשדרג הרבה יותר את הסיפור עצמו.
בחירה ויזואליות של האימה וליקוט נכון של סאונד משדרגים את המשחק והופכים אותו להרבה יותר מהנה ומבדר על מנת לשדרג את החוויה אני מציע להצטייד באזניות וחדר חשוך ואם אפשר לבקש מאיזה חבר שידפוק כל חצי שעה לראות שלא התעלפתם יכול להיות מעולה.