תעצום את העיניים ותתחיל לחלום, תחלום על אהבה,עושר ובזמן שאתה מדמיין את כל הפנטזיות לאונרדו דה קפריו משוטט בחופשיות בנבכי החלום שלך מחפש לגנוב ממך רעיונות.
"התחלה", שובר קופות מבית הרעיונות של כריסטופר נולן, לפני שהסרט יצא היו הרבה דיבורים וסודות על מה הסרט עצמו ומה הפרויקט של במאי באטמן מתחיל, לבסוף הסוד התגלה ברשת היצירה החדשה של הבמאי המוכשר שסרטו "האביר האפל" הפך להיות אחד מהסרטים הרווחים ביותר בעולם והנחשבים מהטובים ביותר בסרטי הקומיקס.
כריסטופר נולן התחיל את דרכו עם ,"ממנטו", הסרט סיפר על אדם בעל מצב רפואי אשר מנע ממנו ליצור זיכרונות חדשים, כל חוויה חדשה שחווה נמחקה כעבור מספר דקות והדרך היחידה שלו לזכור את מה חוויות חדשות היה ע"י קעקוע של המידע על גופו. משם הבמאי חבר לשחקן כריסטיאן בייל לסרט "היוקרה" המספר על שני קוסמים בעלי יריבות, את הקוסם השני שיחק יו'ג ג'קמן (מישהו אמר באטמן נגד וולורין).
החברות בין נולן לבייל הולידה את שני סרטי הבאטמן המהפכנים, הסרטים חידשו את זאנר סופר הגיבורים, מאז כל פרויקט אשר יצא מביתו של נולן נחשב בעל הייפ מטורף אשר מתלווה ברעש רשת מטורף וסקרנות גדולה מצד הצופים והמבקרים כאחד.
"התחלה" היא יצירה מבריקה וחדשנית אך הבעיה שלה היא גם היוצר שלה, נולן הוא האדם שיורה לעצמו בסרט והעובדה שהוא שוחרר ללא מעוצרים מדגישה שגם במאי ענק זקוקים למפיק אשר ידע איפה לעצור. כך היה הבמאי לפרנסיס פורד קפולה בסרט המופת "הסנדק", ג'רי ברוקימר למייקל ביי וזו הבעיה שנגרמת לבמאים מצליחים כמו שאחרי סרטים גדולים כמו פיטר ג'קסון אחרי שר הטבעות עם קינג קונג וההוביט, מ נייט שאלימן נערה במים וכל דבר אחרי זה.
במאי הוא טוב כמו המפיק שלו.
על אף רצונו של נולן לחבל בסרט, הסרט עדיין יצירת מופת והרעיון אומנם לא חדשני, סרטים כמו : ונילה סקיי, מטריקס, הקומה ה13 ועוד רבים טובים כבר משחקים עם הקו בין המציאות לדמיון. במקרה של "ההתחלה" בין חלום למציאות. העובדה שהסרט לא חדש בזאנר לא מונעת ממנו לחדש את הזאנר ולהמציא והלגדיר מחדש את השחקנים והחוקים לעולם החלומות ואך שניתן לנווט בו.
לאונרדו דה קפריו הלא מספיק מעורך נותן הופעה מהפנטת והרצון שלו לפגוע דמות היפוף ניתן לראות בכל בחירת תפקיד שלו כדמות פגועה עם חטא, אשמה ופשע אפל בעבר, האוסקר הגיע לו כבר אז.
בסרט ניתן למצוא את שאר פמליית השחקנים הקבועה של נולן, קליין מרפי ומייקל דאגלס הדמות הנשית בסרט מיוצגת ע"י אלן פייג המוכשרת ומריון קוטילרד.
השחקנים מהווים חלק מהצוות אשר נלווה לדה קפריו במטרתו לפלוש למוחו של יורש לתאגיד ענק, מטרתם לשכנע את היורש בתפקיד קלין מרפי שרצונו הוא לפרק את תאגיד הענק של אביו, תפיסה זו נקראת השתלה (שמו המקורי של הסרט באנגלית) , על מנת לבצע את השתלה זקוק דה קפריו לארכיטקט שיעצב את החלום כמבוך ענק, בנוסף לכך לכימאי ועוד צוות של עוזרים אשר פולשים יחדיו לתוך החלום של הירוש במטרה להשתיל בו את הרעיון.
חזנו של נולן מזכיר במעט את העולם אורבני של המטריקס וניתן לראות גם חיבה רבה לאפקט זמן הקליע אשר נותן ביטוי בעיקר ברגעים כאשר הפולשים לחלום בוחרים להיכנס לחלום בתוך חלום. ככל שהסרט נמשך כך גם העולם הזה נהפך להיות יותר ויותר מזכיר משחקי מחשב והסרט הופך להיות פחות רעיון פילוספי וחזונו של נולן על עולם החלומות ויותר נראה כמו שלב נוסף בסדרת משחקי Call Of Duty.
בעיה נוספת בסרט היא שאחרי שעה של סרט כל הפילוספיה והרעיון לספר לנו על מה שנולן מגדיר כעולם החלום לא נשאר הרבה מה לחדש והתסריט פחות נהפך להיות מעניין ופשוט ממחזר את אותו רעיון שוב ושוב.
אל אף מגרעותיו וארכו המצחיק למיותר של הסרט, חזונו של נולן הוא עדיין מיוחד ונדיר ". "התחלה" תיכנס להיכל התהילה של סרטי המדע בדיוני. נולן עדיין מחזיק בתוך ראשו מלאי גדול של הפתעות כמו אינטרסטלר ועוד סרטים אחרים גדולים שיגיעו בדרך.
