ביקורת ״פצצה אטומית״

מאת עומרי קמינור.

שרליז ת'רון היא ג׳ון וויק !!! טוב כמעט.

לאחר הצלחת הסרט "ג'ון וויק" אנחנו מקבלים את הסוג של המקבילה הנשית שלו, באותה נשימה אנחנו לא רוצים לפגוע מהסרט עצמו ולומר שהוא באיזה צורה חיקוי של הסרט מכוון ש"פצצה אטומית" הוא סרט שעומד על הרגלים של עצמו במקוריות, איכות הפקה, בימוי, צילום ובעיקר הכוכבת הראשית שרליז ת'רון.

חוזרים למלחמה הקרה

הסרט "פצצה אוטמית" לוקח אותנו לתקופה שרוב סרטי הג'יימס בונד גדלו בה, אנחנו חוזרים לשנת 1989 לקראת סוף ימי חומת ברלין סוכנות הריגול האנגלית בשיתוף פעולה עם האמריקאים שולחים את לוריין ברוטון (שרליז) לאתר שעון שבתוכו יש מידע שיכול לדרדר אפילו יותר את המלחמה הקרה בין הצד בעלות הברית לרוסים.

המשימה שלוריין מקבלת היא שהיא חייבת לאתר את הרשימה שעלולה לסכן את חייה ואת חייהם של כול הסוכנים אשר שמם נמצאים בה.

המלחמה הקרה

אפשר לבחון את הסרט הזה בשני ההיבטים, היבט הראשון הוא העלילה והשני כול השאר. נתחיל עם העלילה, הסיפור עצמו מתחילתו ועד סופו הוא סרט ריגול סטנדרטי לכול דבר או במילים אחרות לא משהו מיוחד שלא ראינו בעבר, הביצוע שלו לאורך הסרט היה סביר בהתחשב בקצב ההתפתחות האיטי לדעתי. הבעיה אולי עומדת בגלל התסריט שלא מחדש הרבה או הבחירה של הבמאי.

כמה מילים על הבמאי, דייוויד ליץ' בעברו הוא איש פעלולים, הוא הופיע בעשרות סרטים כאיש פעלולים ולאחרונה לכך את הצד של כיסא הבמאי. הוא רשום תחת בימוי של הסרט "ג'ון וויק" והקליפ הקצר של דדפול No Good Dead, הוא קיבל גם לאחרונה את התפקיד של במאי ל"דדפול 2" מחליף בכך את טים מילר.

העובדה דייוויד ליץ' עבד שנים כאיש פעלועלים עומד להסביר את התלהבות שלנו מהחלק השני של הסרט.

אקשן ללא הפסקה

החלק השני של הסרט הוא בעצם הלב שלו ומה שהופך את "פצצה אטומית" לסרט חובה לצפייה וזה בעיקר בגלל סצנות האקשן בו הם לא טרשיות כמו בסדרת סרטי "מהיר ועצבני", האקשן מהיר חזק ואלים בסגנון "ג׳ון וויק" ושרליז ת'רון עומדת בסצנות האלה כמו גדולה.

כמה מילים על שרליז, היא בסוף היום מרכז הסרט והחיים שלו, היכות של שחקנית זוכת האוסקר להחזיק את כל המשקל של הסרט על הכתפיים שלה הופך את הסרט לא כל כך בלתי נשכח כמו

שהוא. הדמות שהיא יוצרת היא שובה את המסך בכל רגע שהיא נמצאת בו.

העלמה במצוקה בתפקיד פרופסור אקס

בו נתייחס גם לשאר השחקנים היה כאן קאסט מוצלח במיוחד והם ללא ספק אחת הסיבות שהפכו את הדמיות לאמינות ומעניינות, הדמות של ג'יימס מק'אבוי היא ההקבלה לדמות הנשית שאנחנו מקבלים בכל סרט אקשן עד היום, הנערה הזו שמתלווה לדמות הגברית הראשית ומסתובבת סביבה מעריצה אותה ומחכה שהיא תציל את המצב. בהחלט "פצצת אטומית" מצליחה לעשות ספין על התפקיד הקבוע ולהחליף תפקידים ולתת לנו דמות נשית חזקה כמו בסרטים "וונדרוומן" שאת הביקורת שלה אתם יכולים לקרוא כאן.

עכשיו לגביע הקדוש של הסרט מבחינת נקודת הסטייל, כל מה שקשור למעטפת שלו פס הקול של הסרט לכול אורכו עולה ויורד לפי העלילה והוא מכניס המון קצב לסצנות האקשן המעולות ולעלילה הקצת חיוורת שלו וגם החוויה הוויזואליה שקבלנו בקטנה בפוסטרים והטריילרים שלו עם השימוש באורות הניאון והגרפיטי השתלבו נהדר עם הסגנון של הסרט ואף קבעו אותו ונתנו לסרט להרגיש כמו מועדון מפוקפק כזה שבכול רגע אתה עלול להידקר.

לסיכום עם עדיין לא נמאס לכם לחלוטין מסרטי אקשן בסגנון הזה "פצצה אטומית" ייתן לכם הרבה יותר מימה שבאתם בשבילו והולך לקחת אותכם לתקופה קרה בקיץ חם.