העלילה מתחילה תקופה קצרה לאחר סיום הסרט הקודם. משפחת סאלי מנסה להתמודד עם אובדן בנם הבכור בזמן שבני האדם מתכננים את המכה הבאה. במקביל שבט חדש של נאבי הוצג המהווה איום על גיבורינו.
שלוש שנים לאחר ״אווטאר: דרכם של המים״ אנחנו חוזרים לעולם המופלא של הבמאי ג׳יימס קמרון. כאשר הסרט הראשון יצא הוא סחף את העולם לראשונה למסע במציאות חדשה, ראליסטית שהיא קודם כל פלא טכנולוגי. כאשר יצא הסרט השני הוא הצליח לשחזר את ההישג הקולנועי דרך שילוב של נוסטלגיה וקפיצה טכנולוגית של עשור.
השאלה היא האם שלוש שנים מאוחר יותר, ג׳יימס קמרון מהבמאים החשובים בהיסטוריה, הצליח בשלישית ? בפעם הזאת התשובה מורכבת יותר. לאור העובדה שסרטי אווטאר נעשו כמעט במקביל, ועברו ״רק״ שלוש שנים בין הסרטים הקפיצה פחות דרמתית מבחינה טכנולוגית. עם זאת הסרט עדיין מראה נכונות לדחוף את הטכנולוגיה קדימה משמע רואים שידרוג מסוים באיכות האפקטים.
שנית השנוי פחות דרמתי בעולם הסרטים. הראשון התרחש ביער, משם עברנו לשבט המים. אזור שונה חדש לחלוטין. הסרט הזה מציג טעימות כמו בסיס צבאי חדש, ואת ביתו של שבט האש. אבל יסודו של העיצוב נשען על קודמו. ג׳יימס קמרון הסביר שהוא בנוי מכל חלקי הפאזל שהוא לא הצליח להכניס כבר בסרט הקודם. עלילתית (אתייחס בהמשך) ועיצובית זה מורגש. הבית של שבט המים הוא המרכז משמע אין את התחושה של הרפתקה בעולם חדש לגמרי.
האזור של שבט האש, העיצוב של אנשי השבט, התרבות וכמובן המנהיגה הם הביטוי של הגרעין של סדרת הסרטים. חקר של עולם וויזואלי מרענן, סיפור ותרבות. לצערי ג׳יימס קמרון פספס הזדמנות להניח לרגע לנרטיב בני האדם רעים, המקומיים הם הטובים. דרך השימוש בשבט האש בתפקיד ראשי של נבלים. במקום זאת יצירת המופת שלו שומשה בתפקיד טייס המשנה של הנבל הוותיק ובני האדם.
בסיס העלילה, שורת המחץ ומערכת המלחמה משתמשים בשילדה ואף יותר מהסרט הקודם. כפי שאמרתי הסרט בנוי מחתיכות הפאזל שהושארו מקודמו, במקום לשכתב את הסיפור כפי שכיוויתי לסוג של מלחמת אזרחים בין שבטי הכוכב. ג׳יימס בחר להציג את השבטים החדשים בסרט נפרד בלי באמת להפריד בין הסרטים.
הצגת השבטים החדשים הם החלקים העלילתיים החדשים היחידים בסרט הזה. כל המנוע העלילתי נשאר זהה לסרט הקודם. שבט המים מחפש דרך להילחם בצייד של אחיהם הליוויתנים. הנזק שבני האדם עושים הוא ״רצח״ הליוויתנים, והנבל רודף את משפחת סאלי. אפשר לומר סקין חדש לקודמו. אך כפי שמעריצי אווטאר יודעים לא באים לסרטים האלה לטובת העלילה הכתובה.
הסיפור הוויזואלי מוגבל מהתרעננות ככל שהיה, עדיין מספיק מרשים בטח בתוספת שבט האש כדי לספק הרפתקה קולנועית האפית. הנבלית שגולמה בידי אונה צ׳פלין, לצד הסיפור של השבט והתרבות הייחודית הספיקו כדי להשלים את המשימה. שבט האוויר יפה כלל שהיה, לא נכח מספיק כדי להטביע חותם. פס קול נעים ודרמתי אבל חסר טביעת אצבע בגיבוש האווירה או בעמידה בפני עצמו.
לסיכום
אווטאר: אש ואפר הוא הרפתקה קולנועית האפית, מרתקת מכיוון שבט האש וכמעט כמו קודמיו הישג לקדמה של תעשיית הטכנולוגיה הקולנועית. חשוב שהוא ישמש דגל צהוב לג׳יימס, הזמן לעלות הילוך גימיק התיבול הוא חד פעמי.
ציון 82 👍 מהמם
