העלילה עוקבת אחרי בחור הנרדף על ידי צעצוע קוף המוביל למותם של אנשים.
סטיבן קינג הוא אחד הסופרים הפורים תכנים הוליוודים, סרטי ״זה״ ו״דוקטור סליפ״ הפנטסטיים הובילו שורת הפקות להניח יד על ספריו, העיבודים לא הוכיחו שהם ראויים לשמם.
הקוף הוא סיפור קצר, לכן האתגר של עיבוד ספר המצריך הידוק של אירועים לא קיים. ההפקה בטוב טעם בחרה לא לקחת את הסרט ברצינות תהומית אבל לא בזילות התוכן האומנותי. לכן אופיו הקומי תרם לחוויה במקום לחפות על חיפוף בכתיבה, סוג ההומור, ציניות וטירלול קלעו לשורת המחץ תרומה ענקית להעברת המסרים.
העלילה עוסקת בטראומה שעוברת בין דורות במשפחה, הקוף מסמל את הטראומה אבל לצד הכלי האומנותי חלק מהדמויות דוברות דיאלוגים שכמעט באופן ישיר עושות טיפול פסיכולוגי לצופה. חלק חביבות והמשחק של הצוות עזר להשאיר את הצפייה מבדרת.
המעטפת
הבימוי של הסרט קרטוני, אבל במידה התואמת ציניות וגור. כמה קטעי גור יצירתיים, בובת הקוף ללא תנועה חייה כמו בובות אייקוניות אחרות לא הרגישה נפקדת מהסצנות הפסיכיות. המנגינות המרכיבות את פס הקול איכותיות, ותרמו לבניית האטמוספרה.
לסיכום
סרט אימה קומי גורי איכותי בטעם הספרותי של הסופר סטיבן קינג? שלמות.
ציון 84 👍 טוב מאוד
