תקציר
העלילה עוקבת אחרי משפחה שעברה לגור בבית חדש והחלה לסבול מרדיפה של רוח.
הסרט הוא השני ברצף מתחילת השנה שניתן להגדיר אותו, רעיון מצוין ביצוע אשפתי.
הקונספט מגניב, סרט אימה על טבעי מזווית הראייה של הרוח. הסרט מבית סטודיו ניאון המנסה לאתגר את סטודיו A24 בשטח הביתי שלהם, סרטי אימה איכותיים הנעשים בפרשנות המתכתבת יותר עם פסטיבלי הקולנוע מאשר עם זרועות האימה המסורתיות. נשען אפילו לא על הגימיק, אלא על האמרה לכאורה, בפועל הוא חסר תוכן ומרגיש כמו הפרק הגנרי ביותר בסדרה ״אופוריה״.
העלילה סובבת משפחה, בגלל הגימיק של זווית הראייה של הרוח, אנחנו צופים מהצד על ההתרחשויות, בפועל זה גורע אותנו מהסיפור. זה אומנם חיסרון אבל הגימיק של הסרט היה אמור לפצות על זה נכון ? אבל הוא לא עשה זאת העלילה נוגעת בכל קלישאה וכפי שאמרתי משחזרת בערך כל דרמת נעורים של ימינו בלי פאנץ׳ או גימיק.
למה ללא גימיק ? כי זווית הראייה של הרוח לא נלקחה לאף כיוון מעניין. הרוח לא מרגישה כמו דמות עד הדקות האחרונות של הסיפור. מעבר לשוטטות מזווית הראייה שלה הסרט לא עושה מאמץ לגרום לצופה להרגיש בנעליים שלה, אלא הצילום מרגיש כמו צלם של תוכנית ראליטי.
הסרט בורח מז׳אנר הרוחות מימנו הוא שואב השראה כמו מאש, הוא לא מנסה להתכתב עם רעיונות וויזואלים ועלילתיים שיכלו לתת לסרט טעם ככל הנראה עקב התפיסה הנוכחות בקרב קהל הבית שסרטים מסוג זה נחותים, לכן מלבד כמה דקות בסוף שניסו לתת לבימוי אופי, כפי שאמרתי רוב הסרט הדמות מרגישה כמו צלם ראליטי.
הדמויות כתובות בצורה הקלישאית ביותר. אף אחת מהם לא פותחה בגרם מעבר למסגרת השטוחה. בגלל זווית הראייה החיצונית לסיפור, והדמויות הגנריות לא מפתחים כלפי אף אחד מהם רגשות.
המשחק של הצוות סביר.
המעטפת
הצילום סתמי, העריכה מגניבה בדקות האחרונות. פס קול לא קיים בגלל גימיק מעקב החיים, בחירה שתרמה לשעמום הגורף.
לסיכום
נוכחות הוא סרט שיומרנות הסטודיו והבמאי לפנות לבייס בלקקנות הותירה יצירה דלוחה שלא אומרת דבר.
ציון 11 👎 שעמום
