תקציר
העלילה החלה מנקודת הסיום של העונה שעברה, אלף כוכבים אראבוס יצא לחופשי וממלכות האדם והקסם חייבות לשתף פעולה כדי לעצור אותו.

לאחר שעונתה הקודמת הראתה סימני חיים עם סיפורים איכותיים העונה זרקה הכל לפח וחזרה לשטויות הרגילות של הסדרה. הדמויות בדיאלוגים קלישאיים שכל משפט חייב להסתיים בפאנץ׳ נמוך, העולם של הסדרה הרגיש משעמם והעלילה סרבה להיכנס לקצב עד לשני הפרקים האחרונים.

מההתחלה ההשוואות לכשף האוויר האחרון לא עשו לה טוב, למרות הדימיון השקוף חשבתי שהיא מספיק עצמאית כדי להיות יצירה בפני עצמה, עם זאת לאורך הסדרה מעבר למונוטוניות של קשתות העלילה אולי כדי להימנע מהדימיון, הלור נשאר ריק וכל פיסת לור שפתאום הוצגה הרגישה לפי צורך העלילה באותו הרגע. בעונת הסיום, שהיא צריכה להיות הרגע שכל נקודה חשובה לאורך הסדרה מתכנסת אין אפקט סוחף, אלא שחלק מהנחתות הסיום נעשו בעונה הקודמת, שהיא גוררת רגליים ואת הסוף היא ״מכבדת״ בריכוז הדמויות הגדולות לקרב גדול לא מושקע.

לאורך העונה ובמיוחד בשליש השלישי תחושה לא תלושה מהמציאות היא לבניית יסודות לעונה באה או ככל הנראה סדרת המשך, לכן אפילו את הבשר העלילתי שהיה צריך לרתום לא נעשה כראוי לאור השקעת האנרגיה בהנחת הבסיס והשארת מספיק קצוות סיפור הלאה. מה הסדרה השיגה לאורך שבעת עונותיה ? טלוויזיונית מעט, העונות חזרתיות וחלקם לא טובות בכלל, בניית העולם שבורה, רגעי השיא של הדמויות מוסמסו והאנימציה חסרת אופי.

המסר של הסדרה הרגיש ״בכל מקום״ כאילו רעיונית לא היה כיוון אחיד אז יצא ג׳בריש עם השורה התחתונה ברוח כל מלכת יופי בהיסטוריה שלום עולמי לא מסר רע, אבל ראינו כתיבה בעלת לב בעברו של היוצר הוא יכל הרבה יותר.

ההומור של הסדרה לא היה מצחיק או לפחות היה סביר בהתחלה אבל זה הגיע לרף המעצבן, כפי שאמרתי כל דיאלוג ברוח שטות אפילו הרציניים זורקים את הבדיחות הנמוכות בכל סיום משפט. ההומור לא שולב בחוכמה אלגנטית או לפחות נתן לרגעי הדרמה לזרוח בעזרת הפסקות מוגדרות אלא אפילו הרגע הכי חשוב של הסדרה שהוא בעייתי בפני עצמו לווה בבדיחה אם ניתן לקרוא לה ככה.

המעטפת
האנימציה חוץ מהשטיק העיצובי של הרוחות מאוד משעממת, הקרב הגדול הוא פיספוס. פס קול אינו הורגש כלל.

לסיכום
העונה השביעית של הנסיך הדרגון: תעלות אראבוס בין אם היא סוגרת רק את הארק הזה של הסדרה, או חותמת אותה לתמיד, היא שיעור חשוב כיצד לא עושים טלוויזיה לכל המשפחה בימינו.
ציון 42 👎 לא משהו