תקציר
העלילה מפגישה את החבורה העליזה עם שאדו, הרוצה לנקום בעולם על אובדנו.

היציאה המקבילה לסרט ״מופאסה: מלך האריות״ הדגישה את הבעיות של מופאסה ואת הגדולה של ״סוניק 3״. מופאסה מתעקש להיות ראליסטי דבר שחרב את האמת הגלומה באנימציה, מנגד למרות שסרטי סוניק לכאורה לייב אקשן כמו מופאסה, הם יותר מתכתבים עם עולם האנימציה בהתנהגות של קרטון מה שעלה אותם לגדולה.

סוניק 3 מנצח את מופאסה בכל מקצה, הוא נראה טוב יותר, הסיפור ברמה גבוה יותר, ודרך ההגשה אפקטיבית יותר. העלילה עוסקת בהתמודדות עם אובדן, סוניק ושאדו הם הפכים, האובדן של סוניק הוביל אותו להפוך לגיבור, שאדו החליט לסגור את הלב ופשוט לשרוף את העולם. כל דמות קיבלה דרך מעניינת להתמודד המטענים שלה וההקבלה סגרה את החבילה האפית בענק. אין לי מושג מאיפה רוח שייקספירית התפרצה לחדר הכותבים אבל הונחתו שורות שהם כמו אגרוף לבטן, השורה הכי חזקה היא ״אורו של הכוכב ממשיך לזהור גם אחרי מותו״ הייתי עם דמעות בקולנוע.

גם הרובוטניקים שולבו במשוואה, מעבר לחלק הטכני בסיפור המקור של שאדו ומריה, ג׳ארלד סיפק כמה רגעים ברמה, אגמן שולב בהיבט הזה של הסיפור בצורה שהוא גדל בלי משפחה, מה שעשה אותו קר, שוב הנרטיב של דרך ההתמודדות. דרך החיבור עם הסבא הייתה באופן לא מפתיעה מצחיקה, ג׳ים קארי עשה את שלו הכי טוב שיש. לצד זאת היא מרגשת, לאחר שפגש את הסבא אגמן רצה לחוות משפחתיות באמת, מאוחר יותר העימות בניהם שומש בחוכמה, כאשר ג׳ארלד זרק לאגמן את השורה ״אתה לא מריה״ המלווה במטען שבנו לאורך הסרט זאת הייתה שורה קורעת לב. שורת המחץ של הארק של אגמן לאורך הטריולוגיה שעברה בבחירה גאונית דרך הודעתו האייקונית של אגמן לעולם, תודה לסוכן סטון (גם מערכת יחסים שאפו אותה היטב), לאחר שאגמן הפנים שכל הזמן הזה הוא משפחתו האמיתית, פשוט סצנה מתוקה.

הסרט הצליח להשיג את כל זה לא למרות שהוא קרטוני אלא בזכות הייתו קרטוני, הדמויות מעבירות את מה שהם מרגישות בין לבין הקומדיה וסצנות האקשן המטורפות וניתן בקלות להתחבר למסע של כל אחת מהם. הדינמיקה בין השלישייה תורגמה מהמשחקים מושלם, סוניק מהיר והמוביל, נאקלס הוא הכוח וטיילס הוא המוח. כל אחת מהדמויות קיבלה את הבמה הראויה בסיפור, וגם משהו מיוחד לעשות בסצנות האקשן כפי שאמורים להשתמש בכל אחת מהם לסוג שונה של משימות במשחקים.

האקשן הוא פיצוץ אדרנלין, סצנות מהירות בסטייל והשוטים שהם לקחו מהמשחקים ? הייתי סוג של חולה נפש בקולנוע. העיצובים מדויקים, מושקעים ומלאי הבנה ואהבה למקור. צומת הלב לא דלגה על פס קול, המנגינות המלוות של שאדו חזקו את בניית האייקוניות של הדמות סטייל דארת׳ ווידר. השירים מגניבים בדגש ! השיר האהוב הבט ולמד מהרפתקאות סוניק 2 שקיבל קאבר לא רע. קיאנו ריבס לא רע בתפקידו, הוא העביר את אופיו של שאדו היטב. אידיס אלבה באופן מפתיע גנב את ההצגה בתפקיד נאקלס, רגע גדול של נאקלס, הוא הכיל את הכאב של סוניק ואז אמר ״אני עומד בהבטחתי לבטוח בך למרות שאתה לא עמדתה בחלק שלך״, שורה עוצמתית ששוחקה על ידי אידיס במקצוענות של מדבב.

הדמויות האנושיות הם בדרך כלל החיסרון בסרטי הז׳אנר, במקרה של סוניק כבר בסרט הראשון הם היו בסדר, ככל הנראה בעקבות שביתת השחקנים התפקיד שלהם צומצם למינימום ללא ספק תענוג. הדמות האנושית הראשית דונט לורד השלים את התפקיד שלו בסרטים האלה, להיות חלק מהמטען הריגשי של סוניק. דרך השימוש בהקשר של הקרב הסופי עם שאדו הוציאה את המיטב.

לסיכום
סוניק 3 נתן כבוד לדמות האהובה ביותר במותג שאדו, ניצל את סיפורו כדי לסגור את הטריולוגיה היטב בארקים של שתי הדמויות החשובות לאורכה, סוניק ואגמן וסיפק חווית צפייה מטורפת.
ציון 94 👍 תענוג