תקציר
העלילה מסופרת על ידי ראפיקי לביתו של סימבה על עלייתו לגדולה של סבא שלה מופאסה.

הגעתי לסרט מאוד סקפטי, החשש היה לעלילה עמוסה בתרבות הזהויות על הסיפור שלא ידענו, בסגנון סרטי הנבלים המדוכאים של ימינו, סקאר בעצם היה נסיך הכתר ומופאסה גזל את זכותו מלדה. לשמחתי העלילה בדיוק הפוכה ואהבתי אותה, סקאר היה פרחח פריבלג בדיוק כמו אביו, לעומתו מופאסה סלל את דרכו למעמד לא רק בזכות היותו טוב לב ואציל, אלא בזכות הכישורים שרכש בזכות הצורך לעצב את חייו במו ידיו.

דווקא בזכות העובדה שאהבתי את הסיפור אני מאוכזב מהיותו לייב אקשן, את הסרט הקודם אני עוד יכול להבין, לקחת את הסיפור האייקוני של מלך האריות שאנחנו כבר מכירים והפעם לחוות אותו בשטיק שהוא נראה כמו נשיונל ג׳יאוגרפיק במסך האיימקס, אז אתה יותר סלחני לצורת ההגשה של הסיפור כי כבר יש לך את הגרסה המושלמת באנימציה ונהנה מהטבע עם הסיפור הנפלא ברקע.

מנגד הסיפור לא פעם קרטע כי צורת ההגשה אטומה וסצנות שיכלו להיות סוחפות נאלצו להערך בצורה מגושמת כדי לא להפסיד כסף מדירוג גבוה בגילאים. הרעיונות כבר נמצאים, הנבל/נבלים של הסרט, מלך האריות לבן וצבאו, המעצבים עשו את המיטב במסגרת הפלטפורמה המגושמת שקיבלו כדי להציג אהבה וחזון, הניסיון לתת למלך האריות הלבן את הטיפול הקלאסי של נבלי דיסני הגדולים דליקטס בתאוריה, הכניסה הדרמתית והמפחידה בציורם כרוחות, כוח אל טבעי היה מגניב ברמות, אבל הביצוע מזיע, אלה חיות וזה סתם טבע שיש גבול כמה אתה יכול לשחק איתו לפני שהוא יראה רופף לכן הטעם היה טפל.

הקושי לבנות אופי עבד לשתי הכיוונים, מלך האריות המקורי הצטיין בבניית דמויות אייקוניות בין השאר בזכות הקרנת האישיות והחברויות, מנגד כל הניסיונות לבצע זאת בסרט הזה כשלו. למשל סצנה שאמורה להיות האריות משחקים ובונים את הקשר, בגלל שאלה אריות על רקע אבן זה לא היה נראה מלא חיים עם החשמל של הכימיה בניהם באוויר, אלא כמו חתולים מתגרדים על הקרקע המשעממת.

דיסני פספסו הזדמנות לתת למלך האריות בפרט וכמובן לגלריה שלהם בכלל המשך קלאסי חדש, מדוע אינם רוצים לעשות המשך דו ממדי פשוט כמו המקורי אני יכול להבין, זה לא ממגנט את הקהל כמו בעבר, אבל מדוע דיסני מסרבים לאמץ את הדור החדש של האנימציה אני מתקשה להבין, זאת פלטפורמה גמישה המאפשרת להציג דמויות תלת ממדיות כפי שהקהל אוהב, ובמקביל מספקת לצוות האנימטורים פלטפורמה מלאת חיים וגמישה לבנות בעזרתה את האופי והגשת המסר והסיפור.

מבין כל סרטי ההמשך החפיפניקים של דיסני דווקא סרטי ההמשך של מלך האריות אהובים לכן שמחתי לגלות סצנה כמו הפרשנות למאורעות של טימון ופומבה היא מחווה לסרט מלך האריות 1/2. הסרט משאיר מקום לסיפור ההמשך המקורי שאני מקווה שאולי יקבל עיבוד רציני. סיפור המקור של מופאסה הוא לא היחיד בסרט הזה, הוא מספר גם את סיפורי המקור של דמויות אייקוניות אחרות, ראפיקי הצעיר גנב את ההצגה. מנגד הסרט הלך רחוק מידי כי הוא הזיע בנתינת סיפור מקור בערך להכל, בין השאר מקלו של ראפיקי וכמובן לצוק של משפחת המלוכה, אין צורך זה הרגיש צ׳יזי מידי.

הסרט כמו קודמיו הוא מחזמר, מבחינתי מיותר כפליים, למעט השיר הקליט של הנבל והשיר של האחים בהתחלה שכחתי את השירים רגע לאחר סיומם, בגלל שהוא לייב אקשן קטעי השירה לא הרגישו כמו נמברים אפים של דיסני אלא כמו חיות זזות כאשר ברקע פשוט משמיעים מוזיקה.

לסיכום
מופאסה: מלך האריות הוא אחלה המשך למעריצים של מלך האריות, מה שמונע מימנו לגדול לאייקוניות ופשוט להיות המשך זמני הוא הגשת הסיפור המגושמת.
ציון 69 👍 חמוד