תקציר
העלילה עוקבת אחרי במאית חלומות שעבודותיה נעשו מיושנות בגלל התבגרותה של ריילי, לכן היא הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש.
הסדרה מתרחשת בין סרטי הקול בראש ומתמקדת בחלק שראינו בקצרה בסרט הראשון, הסטודיו לחלומות בראשה של ריילי, בראשו של כל אדם קיים סטודיו שמטרתו להפיק חלומות בזמן מנוחתו. המטרה של החלומות הם לתת השראה לפעולה לאדם לכן על הבמאים של החלומות מופעל המון לחץ, בפרק הזמן של התבגרותה של ריילי גיבורי הסדרה מנסים לפענח כיצד להתמודד עם הטעם ורצונותיה החדשים.
הסדרה הזאת היא לא הפעם הראשונה שדיסני מנסים להרחיב את אחד מעולמות האנימציה בבעלותם דרך תוכן ביתי, הייתי אומר שזאת הפעם הראשונה שהתוכן עומד ברף הגבוה של הסרטים. (מינוס חלק מהתכנים של ערוץ דיסני, סטיץ קיבל הפקה ברמה), הסטרימינג היה אמור לפתות את דיסני להשקיע יותר ברמה, בינתיים…. ״מכוניות״ הייתה מיותרת, הסדרה של ״זוטרופוליס״ הייתה פיספוס, שלא נדבר על התוכנית המקורית להמשיך את ״מואנה״ שיצאה לקולנוע כדי למכור כרטיסים. הסדרה הזאת קלעה בול, היא ספרה עלילה חדשה ואיכותית המתכתבת עם הסרטים, אבל כמובן לא תקעה אותה ככה שמי שלא ראה אותה ירגיש לא רצוי בסרט הבא כפי שקרה עם הסדרות במארוול.
הסדרה הצליחה להפתיע עם היצירתיות ברוח הקול בראש, היא חקרה היטב את הקונספט של הפקת החלומות, התפקידים של החלומות, עולם המנוחה באופן כללי, הקשר לרגשות, בחינה מזווית שונה של תהליך ההתבגרות ובאופן מפתיע ירדה קשות על התעשייה על בעיותה השונות. כמו בסרטי המותג הסדרה עושה עבודה טובה בהמחזת התהליכים במוח בלי לחצות את הקו של שבירת המטפורה כפי שקרה בסדרה ״פה גדול״, הדמויות הראשיות מקסימות ומאוד אהבתי את הארק שהם עברו.
העלילה חקרה סוגים שונים של חלומות שאנחנו יוצרים, מחלומות בהקיץ ועד שאיפות שאנו מגבשים שקיבלו את הייצוג הכי מגניב בסדרה, בראשה של ריילי אנחנו פוגשים ציור של ריילי שהיא ציירה בעולם האמיתי ואמור להיות השאיפה שלה לגרסה המתבגרת שלה, מעבר לקונספט המגניב השימוש באנימציה הדו ממדית, והדרך שהיא השתלבה בתוך התלת ממדית, ממתק למעריצי האנימציה.
הסדרה נשארת הדוק סביב הסטודיו של החלומות אבל אנחנו פוגשים מידי פעם את הרגשות להופעות קמע קטנות ומתוקות. אהבתי את הפרספקטיבה של הסדרה בעולם העשיר של המותג. אומנם הייתי שמח ליותר דמויות מגוונות אבל זה יותר נידפיק. הדיבוב לעברית מצוין, הוא עשוי בעזרת המדבבים של הסרטים מה שעוזר לתחושת החיבור.
מעבר למטפורה של הקול בראש הסדרה בחרה להקדיש במה לביקורת על התעשייה והחיבור פשוט מבריק, הלחץ מהאולפנים, הצורך להרגיש את השטח וכל הזמן להישאר רלוונטי, והרצון בין כל הלחצים להשאיר השפעה ויצירה אומנותית. כפי שאמרתי החיבור בין הנושאים הרגיש טבעי ותרם לבניית הארק של הדמויות.
המעטפת
האנימציה נראת מצוין, העיצובים מלבד הגנריות של חלק מעובדי הפקת החלומות מקסים. פס קול חמוד מאוד.
לסיכום
העונה הראשונה של הסטודיו לחלומות: מהעולם של הקול בראש עומד ברמה של סרט, הוא משלים את סרטי הקולנוע ונותן כל כך הרבה יותר לצופים.
ציון 83 👍 נפלא
