מאת: הפנטום
תקציר
הסרט מחולק לשלושה סיפורים נפרדים, הקו המחבר הוא העיסוק במערכות יחסים רעילות מסוגים שונים.
במאי הסרט יורגוס לנתימוס אוהב להביא לסרטיו החדשים אמצעים אומנותיים ספרותיים גולמיים, המשמעות היא סרטים שחזותם החיצונית ודרך הגשת העלילה מצריכים ידע בסיסי כדי להבין את המתרחש, או מבקר אהוב שביקורותיו עושות את הפרשנות בשבילכם.
כפי שאמרתי אין לסרט עלילה אחידה, שלוש השעות מחולקות לשלושה סיפורים עצמאיים עם דמויות שונות ואותם השחקנים. תארו לעצמכם סדרה אנטולוגית ״מראה שחורה״ או ״אהבה מוות ורובוטים״ המאוחדות לרצף צפייה אחד, עם קו מקשר אמרתי בין החלקים. החלק הראשון עוסק במערכת יחסים רעילה בצורת דמות אב/בוס דומיננטי המנווטים את חייהם של הצד השני.
החלק השני עוסק בזוגיות רעילה, צד אחד בזוגיות מתעלל פסיכולוגית כדי לשלוט בפרטנר. החלק השלישי עוסק בכתות, כיצד הצורך להיות חלק ממשהו גדול ממך, מנוצל לרעה ומוחק את זהותך.
המטרה של צורת העלילה היא להראות שמערכות יחסים רעילות מתבטאות במגוון דרכים, המחיר הנוראי כמעט זהה. תלות ריגשית, מחשבתית לפעמים כלכלית במתעלל. למרות אהבתי לשטיק (ההיגיון מאחורי חיבור לרצף צפייה אחד), יכול להיות שהוא זורם יותר כמיני סדרה אנטולוגית, שעתיים לתוך הצפייה להיכנס מחדש לסיפור זה לא פשוט. עם זאת אני ממליץ לנסות לראות אותו בקולנוע (בדגש בשעה סבירה) כדי לתמוך ביצירה שעושה משהו שונה, עם מסר חשוב. השחקנים עושים עבודה טובה בכל אחד מהתפקידים, ג׳סי פלמונס, אמה סטון ו-וילם דפו עשו לי צמרמורת.
המעטפת
אומנם פחות מהסרט ״מסכנים שכאלה״, אבל גם בסרט הזה יורגוס לנתימוס מצא דרכים לשגע אותנו בעזרת הוויזואליה ופס קול. המנגינות המצמררות הדגישו את רגעי השיא, בהם מתבטאות מערכות יחסים רעילות.
לסיכום
סוג של חסד הוא פיסה ספרותית בין סרטי הקיץ, אם כבר התגעגעתם לבגרות בספרות, או אם סתם מתחשק לכם אתגר אינטלקטואלי הוא מומלץ בחום.
ציון 81 👍 טוב מאוד
טריילר
