הסרט Spaceman יצא לאחרונה בנטפליקס והוא במקרה הגיע בזמן שסיימתי את הספר "הפרויקט של הייל מרי", הדמיון בעלילות של של הסרט והספר גרם לי לעשות קצת מחקר ולהבין שSpaceman מבוסס על ספר שיצא בשנת 2017 בצ'כיה
הסרט מספר על ג'יקוב (אדם סנדלר) אסטרונאט צ'כי אשר טס לחקור תופעה הגורמת לשמיים בכדור הארץ להיות סגולים. הוא טס לבד במסע של מספר חודשים, במהלך המסע הוא פוגש חייזר בצורה של עכביש אשר מתחבר לרגשות שלו ומנסה להבין אותו .
Spaceman של נטפליקס הוא לא עוד "הנוסע השמיני" או כל סרט חלל שהבסיס שלו הוא אקשן וגבורה. הסרט חוקר דרך המסע לחלל את מערכת היחסים של ג'יקוב מול אשתו (קארי מאלגין) שהוא השאיר בכדור הארץ ורוצה להיפרד ממנו. החייזר שמתעניין בבדידות של האסטרונאט גורמת לו לבחון מחדש את החיים שלו ומערכת היחסים שלו עם אשתו ואביו. הסרט לא מלא במונחים מדעיים והחלל הוא פן הבדידות שבו האסטרואנט נמצא.
הסרט לא מתאים לכולם והרבה אנשים ימצאו את עצמם נוטשים במהלך הסרט הסרט, הסרט הוא איטי ומערכת היחסים בין ג'יקוב לבין לנקה אשתו הם הסיפור האמיתי שעמוד מאחורי הסרט והמנוע הרגשי. אדם סנלדר שחתם עם נטפליקס חוזה על 10 סרטים מצליח להביא סרטים מדהמים כמו Uncut Gems או סרטים פחות מוצלחים כמו Murder mystery לא נותן את ההופעה הכי טובה שלו אך עדיין מצליח להיות המנוע של הסרט (במבטא צ'כי). הבמאי יוהאן רנק שעמוד מאחורי הסדרה "צ'רנוביל" מצליח לגרום לכך שעכביש מדבר (קולו של פול דינו) להיות דמות לכל דבר ולצופה לקבל אותו. אנחנו בעצמנו לא יודעים אם הוא הקול הפנימי והזיה של האסטרואנט או אמיתי .
האפקטים בסרט מרשמים ולרוב לא מורגשים (אל אף שיש עכביש ענקי), ישנם רגעים שבהם האפקטים המיוחדים מאכזבים אך זה לא גרוע מהחוויה שהסרט משדר. היו מספר סצנות בסרט שבו יכולת להפוך אותם לתמונה בקיר שלכם בבית.
לחובבי הספרים בינינו קשה להתעלם בין הדמיון בהספר לבין Spaceman אך במהות הם שונים לגמרי כאשר הייל מארי מתמקד יותר בצד המדעי של חקר החלל ה Spaceman כמו הסרט "שמש נצחית בראש צלול" משתמש בכלים שהחלל והמדע הבדיוני על מנת לבחון את הבדידות האנושית וכפי שנאמר בסרט החוסר יכולת של בני האדם להעתמת עם האמת.
אדם סנדלר מוכיח שוב שהוא שחקן רב גוונים וזכאי להכרה גדולה יותר בכישרון שלו, הבחירה של נטפליקס להשאיר את העלילה בצ'כיה ולא להפוך את הסרט לאמריקאי הוא משב רוח מרענן בעולם שבו רוב הסרטים מתרחשים בניו יורק או לוס אנגלס (לפעמים גם סאן פרנסיסקו).
לסיכום
הסרט הוא מסע מרגש של בדידות שבו הדמות הראשית מתעמת אם מי שהיא, אדם סנדלר נותן הופעה מרגשת ובעזרת הבמאי יוהאן רנק שמצליח לגעת בפן האנושי. הוא לא סרט חובה אך למי שמחפש משהו שונה ורוצה להינות מחקר הרגש האנושי ימצא הרבה מעבר. 
