מאת: הפנטום
תקציר
העלילה עוקבת אחרי בלה, היא ניסוי של מנתח הבוחן את התקדמותה.
אני מניח, שרבים מוצאים את הטריילר ביזרי. אז הרשו לי להרגיע אותכם, הסרט מטורף אבל הגיוני. עם הבנה בסיסית באומנות, ניתן להבין אותו. בעקבות אהבתי לכלים אומנותיים, חלקתי את הביקורת המלצה ללא ספוילרים וצלילה מלאת ספוילרים למעמקי הסרט.
אחרוג ממנהגי, ואפתח דווקא בצוות השחקנים. הם עשו עבודה מצוינת, מעבר לאתגר בכל דמות האופי של הסרט דרש מהם משחק תאטרלי. כמו כל העולם של הסרט, הדמויות גדולות אבל לא קרטוניות מידי. במקרה של בלה, אמה סטון ביצע משחק פיזי שמכר לחלוטין את דמותה.
כפי שאמרתי, הסרט מתרחש לכאורה בעולם מעוצם. (בחלק של הספוילרים אסביר אותו) הבימוי מופלא, אני מאוד אוהב את הסרטים שמשחקים עם מראה המציאות. (למשל ״בו מפחד״) החלק הראשון של הסרט בשחור לבן, בשאר הסרט הסטים עוצבו בטוב טעם והצבעים הבוהקים יצרו מציאות מטורפת עם המון מחשבה מאחורי כל עיצוב. עלילת הסרט צוללת לכמה סוגיות אותם אפרט בחלק של הספוילרים, רק אומר שבעזרת הכלים האומנותיים הסרט מעלה שאלות גדולות בצורה מאוד אפקטיבית. בנסיעה הביתה אני וחברי היקר, צללנו לשיחה מעמיקה על הנושאים שהסרט העלה.
פס הקול השתמש במנגינות צורמות כדי לבנות את האטמוספרה, הוא בהחלט מורגש במסגרת חווית הצפייה.
לסיכום
מסכנים שכאלה הוא מסוג הסרטים שנועדו להציט את המוח, והוא עושה זאת היטב.
ציון 86 👍 מצוין
החלק הספוילרי המעמיק
דמותה של בלה היא ילדה בגוף של אישה מבוגרת, הבימוי נועד להמחיז לנו את נקודת מבטה המשתנה כפי שנקודת מבטו של ילד משתנה בהתאם לגילו. החלק הראשון של הסרט בשחור לבן, מכיוון שילדים רואים את המציאות בשחור ולבן, טוב ורע ורוצה ולא רוצה. ככל שבלה מכירה את העולם הוא נעשה צבעוני, מכיוון שהמציאות מורכבת. הוויזואליה באה לידי ביטוי כך, לאורך כל הסרט. כאשר בלה הזדעזע, הצבע בסצנה אחיד. המציאות בסרט נראת גדולה ומשונה מכיוון, לילד העולם נראה גדול והוא משלים את מה שהוא לא מבין בעזרת הדימיון.
עלילת הסרט נגעה בגלריית נושאים, אחד הסוערים הוא גבולות במערכות יחסים רומנטיות. כמעט כל גבר שבלה מצאה חן בעיניו, דרש בצורה כזאת או אחרת שהיא תוותר על חלק מהחופש שלה כחלק מימה שהוא רואה כנאמנות. תפיסה רווחת עד היום, שמתי לב שהנושא ודרך העברתו נגעו בלהט וזה הישג לאמנים.
טריילר
