העלילה מתרחשת בסוף הקריירה של משפחת וורן, לאחר שנים של פטירת אירועי על טבעי, ישות נורא מהעבר שלהם צצה אצל משפחה נוספת.
לדעתי זה סרט שיכול לפלג את הקהל, העלילה של הסרט שקועה בדמויות. הקהל שפחות מעוניין נגיד בתפאורה שהיא הדמויות, שרוצה אותה במינימום ביחס לאימה, לא התחבר לכיוון.
משפחת וורן הם דמויות שמעריצי הסדרה עוקבים אחריהם שנים, הסרט הזה מנסה לחלוק למשפחה כבוד בהתחשב בהיותו האחרון בסדרת הסרטים, לפחות מבין הכותרים הראשיים.
אני אהבתי את זה מאוד מכיוון שאהבתי מאוד את הדמויות שלהם. אומנם לא היה מזיק קצב קופצני יותר אבל הליבה חזקה. מנגד אני יכול להבין צופי אימה שיגידו, העלילה צריכה להיות ברקע בסרטים האלה, עיקר ההשקעה צריכה לבנות קטעים אפלים ומפחידים כמה שאפשר.
נראה שגם אולפני וורנר מודעים להבטחה השנויה במחלוקת של הסרט שאינה יושבת בחפיפה אחת עם כל מעריץ אימה. כי לזמן את הרוע, מותג שהיה דגל בעולם האימה כמעט בעשור וחצי האחרונים, יצא לבתי הקולנוע בערך חודש וחצי לפני האלווין, במקום להתחרות על תואר סרט האימה של החג.
סדרת הסרטים הייתה בשיא שלה בשני הסרטים הראשונים של לזמן את הרוע, ואנאבל היצירה, או במילים אחרות, כאשר סדרת הסרטים הייתה ביד של ג׳יימס וואן. הבמאי הנוכחי מתקשה לגבש את האווירה שג׳יימס יצר אותה בתקופה שלו.
הסרט סובב את משפחת וורן דרך המקרה, מהחיים הפרטיים שנפגעו מהעבודה ועד המקרים הגדולים. המקרה אכן מצמרר, אבל האקשן מכוון יותר לרגש ופחות לגודל.
המעטפת
העיצוב מצמרר אבל לא יצירתי כמו של ג׳יימס וואן, פס קול דומיננטי אבל מאוד גנרי.
לסיכום
לאחר כמעט עשור וחצי מרגש להיפרד מהדמויות, אבל זאת רק רגל אחת. לא היה מזיק להשקיע יותר ביצירתיות המצמררת בנוסח התקופה הראשונה.
ציון 74 👍 טוב
