העלילה לוקחת את הדמויות האהובות לקו הגמר, הטורניר העולמי של הקרטה.
זאת ללא ספק העונה הפחות טובה של הסדרה, היא לא גרועה, בהחלט יש כמה רגעים מוקרמים המעלים חיוך מצד לצד, אבל רמת הכתיבה ירדה.
כאשר התחלתי לצפות בסדרה לא תארתי לעצמי שאני אוהב אותה כל כך, לאורך הבינג׳ התמכרתי, הסדרה עשתה עבודה טובה בהתכתבות הדורית בין הסרטים והמטען שהם יצרו לדמויות המבוגרות לדמויות החדשות שובות הלב.
שלושת אפילו ארבעת העונות הראשונות שעוצבו בהתכתבות עם הסרטים סיפקו המשך פנטסטי לכל המעריצים הוותיקים לצד סיפור חדש ומרענן לקהל החדש דרך הדמויות היורשות.
שם פחות או יותר היה צריך לעטוף את העלילה של הסדרה או לפחות לסגור סאגה, אבל הסדרה החלה מהעונה החמישית לנוע לאזורי שבירת העלילה וגם לאזורי הכתיבה הביזרית שאפשר לומר חצו גובלות בעונה הנוכחית של הסדרה.
מדרמת נעורים-ספורט העלילה החלה לפלרטט עם דרמת אקשן ופשע תוך ריסוק כל היגיון, והתרחקות מהכתיבה האנושית המקורקעת שהיא הממתק של המותג. הדמויות הצעירות שלא פעם הביאו רגעים מקסימים עברו לכתיבה שעוברת דרך תחנות לצרכי הקלישאות. עד לסוף העונה כמעט לא הרגשתי דבר כלפיהם.
הדמויות הוותיקות סבלו מאותה בעיה של עובר מעברים, טוויסטים ושטויות שהיה קשה לכבד את הרגעים בעלי המשקל. הדמויות היחידה שקיבלה עטיפה ראויה לסיפור שלה היא הדמות הכי טובה של הסדרה שהיא ג׳וני.
ניתן לומר שקוברה קאי היא קודם כל סדרה של ג׳וני בהתחשב בבמה של הדמות. מההתחלה הכותבים פצחו נכון כיצד לברוא מחדש את דמותו של ג׳וני שנים לאחר התרחשויות הסרטים. הסדרה עשתה עבודה מעולה בפיתוחה, וסגירת המעגל של העונה עם הדרך שעשתה לאורך הסדרה ואפילו קודם לכן, עם גרסתה מהסרט הראשון, לא פחות מטוב מאוד.
דניאל קיבל רגעים טובים רק המתקשרים לדמות של ג׳וני, העונה בונה הרבה דרמה סביב מערכת היחסים של דניאל עם המאסטר בלי פואנטה.
הדמות שלו בפועל סיימה להתפתח מהרגע שמצא שלווה עם ג׳וני ומשפחתו, באופן מלכותי הכותבים משכו את סיפורו דרך הקונפליקט עם מיסטר מיאגי. מעבר לעובדה שפספסו הזדמנות לפתוח סאגה חדשה דרך העבר הלא ידוע של מיסטרי מיאגי דרך הסרט או תקופה חדשה של סדרה, הכתיבה סבלה מהמחלה המתגבשת של נטפליקס שהם לא באמת מנחיתים מכשולים.
ככל הנראה נטפליקס הבינו לאחרונה את תפקידם התרבותי להיות תוכן שרץ במקביל לשימוש בטלפון או במקביל למימוש אהבה, לכן התוכן החל להכתב בצורה היותר מתאימה לשמע באופן חלקי. אירועים מוסברים בהגזמה בדיאלוגים, ואתגרים צפים ורגע לאחר מיכן, או באיזה שהוא שלב הפתרון נעשה בלי מטרה להעלת המכשול מעבר לייצור עוד טקסטים.
האקשן ידע סצנות איכותיות בהרבה מהסצנות של העונה, חלק מהקרבות מבדרים אבל הכתיבה שכפי שאמרתי דחפה את העלילה דרך תחנות קלישאיות חיפפה בכורוגרפיה ומקדה את התוצאות לחזק רק את תפניות הדרמה.
לסיכום
העונה השישית של קוברה קאי אינה הורסת את חלקה ההיסטורי שהיא מלאה בהצטיינות במותג, אבל נטפליקס חייבים לעשות חשיבה לאן המסלול של התוכן שלהם מפלרטט לאזורו.
ציון 60 👍 חמוד
