תקציר
העלילה עוקבת אחרי מעצב ברמה היסטורית המתמודד אנשים שהוא רואה אותם כחסרי חזון.
אני מאוד אוהב פרויקטים עצמאיים ונועזים, הייתי שמח לשבח את הסרט ולומר לכם צפייה חובה, לצד הדברים שאהבתי לסרט יש בעיות שעושות אותו לא ידידותי לצופה. החצי הראשון של הסרט פנטסטי, האמצעי האומנותי של הקבלת האימפריה ההיסטורית רומה לאימפריה הנוכחית ארצות הברית הוא הישיר מבין האמצעים האומנותיים. השימוש נעשה בצורה מעניינת וויזואלית, בבניית מציאות תאטרלית המשלבת פיזית ורעיונית את שתי האימפריות. ספרותית כמובן ההשוואה פשוטה אימפריות שאינטרסים וכרסום שלא נעצר בזמן הרסו אותם. האמצעי בעל זיקה לשני הנושאים הכי בוערים כיום בארצות הברית, מצבה של הפוליטיקה ומשבר המהגרים המכרסמים בלאומיות.
מטרת כוחות הזמן של המעצב היא המחזה לדרך שבמאי הסרט רואה אומניים, יכולת להביט לעבר להשראה לכידת הרגע של היצירה, והיצירה השואפת לעתיד. העלילה בפרט והסרט בכלל מלאים באמצעים אומנותיים ישירים פחות ויותר, החיבור בין כולם אכן גיבש הרפתקה אינטליגנטית עם זאת רק בחצי הראשון. לאחר ההצגה הפנטסטית של העיר ובניית הדמויות החצי השני הרבה פחות עמוס בכל הטוב שהיה בחצי הראשון, הסיפור נכנס חלקית לטייס אוטומטי וכל התחכום האומנותי זז ״לטובת אירועים ישירים יותר״.
הסרט ממש לא קצר ופוטנציאל לפאנץ׳ המוגש באלגנטיות רבה בהחלט קיים, שיפוץ קל בעלילה ועריכה הוא היה טוב משמעותית. המשחק של הצוות נחמד, אדם דרייבר ליהוק פנטסטי. פס קול תרם לבניית אווירת הדיס אוטופיה.
לסיכום
מגלופוליס הוא אכן פרויקט עם חזון, עם זאת לא לוטש.
ציון 63 👍 טוב
טריילר
