ביקורת אין כמו אמא: ג'סיקה צ'סטיין לבד מול בלגן של בהלות
אין כמו אמא מתחיל עם הבטחה אמיתית, אבל מהר מאוד מתפרק לרצף בהלות שלא מובנות. ג'סיקה צ'סטיין עושה כל מה שאפשר, וזה פשוט לא מספיק.
מאת SFN ·
יש סרטי אימה שמפחידים אותך כי הם יודעים בדיוק מה הם עושים. ויש סרטים שמקפיצים אותך מהכיסא שוב ושוב, ובסוף הצפייה אתה כבר לא בטוח למה בכלל קפצת. אין כמו אמא (The Other Mommy) שייך, לצערנו, לסוג השני. מה שמתחיל כסרט אימה עם פוטנציאל אמיתי מתגלגל בהדרגה לערימה של רגעי בהלה שלא מתחברים לשום דבר, וכל זה סביב הופעה שראויה לסרט טוב יותר.
על מה מדובר
אין כמו אמא הוא סרט אימה שבמרכזו עומדת ג'סיקה צ'סטיין, שחקנית שכבר הוכיחה לא פעם שהיא יודעת להחזיק סרט שלם על הכתפיים. בלי להיכנס לפרטי העלילה ובלי ספוילרים, אפשר לומר שהשם לבדו כבר מרמז על הכיוון: אימהות, משפחה, ומשהו שלא לגמרי בסדר מתחת לפני השטח. זה בדיוק סוג החומר שממנו נולדו כמה מסרטי האימה הטובים של השנים האחרונות, וזה גם מה שהופך את האכזבה לצורבת יותר.
מה עובד
קודם כול, הפתיחה. הדקות הראשונות של הסרט עושות עבודה טובה: הן בונות אווירה, מציגות את העולם ומייצרות תחושה שאנחנו בידיים של סרט שיודע לאן הוא הולך. בשלב הזה קל להתמסר ולחכות לרגע שבו הכול יתפוצץ.
הנכס הגדול ביותר של הסרט הוא בלי ספק ג'סיקה צ'סטיין. היא הכוכבת האמיתית כאן, במובן המלא של המילה, ונראה שהיא היחידה על המסך שלקחה את החומר ברצינות מלאה. בכל פעם שהיא בפריים, הסרט מקבל משקל ואמינות שחסרים לו ברגעים אחרים.
נקודת אור נוספת היא הצילום. גם כשהתסריט והבימוי מתחילים לאבד את הצפון, העבודה מאחורי המצלמה מצליחה לחלץ כמה רגעים ולהציל סצנות שהיו יכולות להיות גרועות הרבה יותר. זו לא הצלה מלאה, אבל זה בהחלט מה שמונע מחלקים מסוימים בסרט לקרוס לגמרי.
מה לא עובד
הבעיה המרכזית היא שאחרי הפתיחה המבטיחה, הסרט פשוט מאבד את עצמו. במקום לבנות מתח, להעמיק את המסתורין ולתת לאימה לחלחל, הוא נשען יותר ויותר על בהלות פתע (ג'אמפ סקרים). ולא מדובר רק בבהלות זולות, אלא בבהלות שלא ברור מה הן אמורות להגיד, לאן הן מובילות ואיך הן קשורות לסיפור. בשלב מסוים הן מפסיקות להפחיד והופכות לרעש רקע.
גם שאר הקאסט לא עוזר. בעוד צ'סטיין נותנת את כל כולה, שאר השחקנים מספקים עבודה בינונית, כזו שלא מצליחה לייצר את הדינמיקה שסרט כזה צריך כדי שנרגיש שמשהו באמת עומד על הכף.
הבימוי, בהתאם, בינוני. אין כאן קטסטרופה, אבל גם אין יד מכוונת שמחזיקה את כל החלקים יחד ויודעת מתי להאט, מתי ללחוץ ומה בעצם הסרט מנסה להיות. וזו אולי הבעיה הגדולה מכולן: אין כמו אמא מפספס את מה שהוא אמור להיות. הוא מתחיל כסרט אימה עם כיוון, ומסיים כבלגן אחד גדול. מי שקרא את הביקורת שלנו על סטריט פייטר כבר מכיר את התחושה של יצירה שהולכת לאיבוד בתוך הבלגן של עצמה.
השורה התחתונה
אין כמו אמא הוא סרט שהיה לו הכול כדי להצליח: נקודת פתיחה טובה, כוכבת מהשורה הראשונה וצילום שיודע מה הוא עושה. אבל במקום לבנות על היסודות האלה, הוא בוחר בדרך הקלה של בהלות לא מובנות ומאבד את הזהות שלו בדרך. ג'סיקה צ'סטיין והצילום הם הסיבות היחידות להעניק לו הזדמנות, ואפילו הן לא מספיקות כדי להציל את התמונה הכוללת.
הציון שלנו: 3.5 מתוך 10.
כנראה שבמקרה הזה, יש גם יש כמו אמא, ועדיף לחפש אותה בסרט אחר. ראיתם? ספרו לנו אם הבהלות עבדו עליכם יותר מאשר עלינו.
לא לפספס אף טריילר 🚀
כל החדשות של SFN ישר אליכם – הצטרפו לקהילה